אם יש אנשים שלא טובים לך, והם תמיד היו והתנהגו ככה, בצורה רעילה או פשוט מכוערת, מן הסתם שעדיף להכיר במציאות ופשוט לחתוך אותם החוצה בכל מובן אפשרי, במיוחד כשאתה מתעב אותם.
אבל לפעמים המציאות יכולה להיות מורכבת מזה, ואם הם לא תמיד היו ככה, ויש רגעים איתם שנותנים לך תקווה או רצון לבדוק את האפשרויות שלך יותר לעומק, זה בסדר לעשות גם את זה.
בסופו של דבר זה תלוי בעד כמה זה משפיע עליך.
מכיוון שאני באופן אישי הגעתי למסקנה שהקשר שלי עם האחים שלי משפיעים עליי מאוד, ברמה שאפשר להגיד שיש לי קצת "בראדר אישיוז", ופחדים מאיך שהיחסים שלנו עלולים להראות בעתיד אם אני לא אעשה משהו עכשיו - החלטתי שאני לא רוצה לטאטא דברים מתחת לשטיח.
אבל זאת החוויה שלי כמובן, ויצא לי לראות שיפור ושינוי בקשר שלי עם האחים שלי, גם מבלי שעשיתי דבר מלבד להתבונן.
אי אפשר לנהל קשר לבד, צריך שהצד השני באמת יבין את הערך של שיחה וזמן איכות איתך כדי שזה יקרה.
אבל אם אתה בעצמך לא רואה שום ערך בשיחה איתם, וזמן איכות איתם, אז מן הסתם שזה לא מתאים לך.
אני לגמרי מהאנשים האלה שמאמינים שזה בסדר לחתוך מישהו מהחיים שלך לגמרי, אם הוא פגע בך ועדיין פוגעני כלפיך, אפילו אם הוא הורה.
לפעמים זה פשוט מורכב באמת להחליט עבור עצמנו, מה טוב, ולהודות במה שאנחנו באמת רוצים.
אם נתק מוחלט זה מה שאתה באמת רוצה... אז זה לגמרי בסדר.
אבל אני חושבת שאנחנו כועסים על אנשים, מתעבים אותם, לרוב... כי הם איכזבו איתנו.
כלומר, הם לא מה שרצינו שהם יהיו עבורנו.
ואני חושבת שאתה לא צריך לחדש או לאפשר קשר עם אנשים כאלה כדי לפתור את הבעיה הזאת, אבל זה כן נשמע לי קצת כמו בעיה שמלווה אותך.
אבל זאת רק הדעה שלי, אז אל תחשוב על זה יותר מדי, תעשה מה שבא לך.
הוסף תגובה |
קישור ישיר להודעה
