כן, אני ללא ספק מרגישה שאני מנסה לשכנע אנשים להיות נוכחים עם עצמם ולהרגיש במקום לברוח ממה שקורה, ואני מניחה שגם יש לי אינטרס לזה.
אני חושבת שאני מבינה את זה משני הצדדים, שאני מנסה לשמש דוגמא וסוג של- "אם אני יכולה אז גם אתה יכול".
אבל כמו שאמרת, אנחנו מנסים אבל זה לא באמת עובד.
כמובן שאני לא שופטת, כי אני יודעת כמה זה קשה ושברגע שאתה פותח את הרגש אז כל מה שהדחקת במשך השנים יוצא, וזה ללא ספק יכול להיות יותר מדי, ולכן האסקפיזם הזה שהוא ספציפית מהרגש דווקא מאוד מובן לי.
הוסף תגובה |
קישור ישיר להודעה