בעמוד האחרון של "בדמי ימיה" (מתוך "על כפות המנעול" של עגנון)
נכתב כך ע"י הגיבורה (כמובן דרך קולמוסו של עגנון עצמו)
"שבעים פנים לרע, ופרצוף אחד לאהבה"
לכן
*אֵין טַעַם לִשְׁאֹל
אִם זֹאת אַהֲבָה*
כי לאהבה, יש *פרצוף*(בהשאלה) *אחד*.
ואם הנוכחות של מישהו טובה וברורה עבורך כמו השמש, זה פרצוף האהבה האחד.
הערה:
אמנם עגנון מביא את הביטוי המופלא הזה בעניין אחר, אבל רעיונית, זה המסר שהוא מעביר דרך תרצה.
הוסף תגובה |
קישור ישיר להודעה