פורומים » סיפור שכתבתי
כתבת סיפור למגירה? זה הזמן לשתף את קהילת הקוראים הישראלית ולקבל חוות דעת.
כתיבת הודעה חדשה בפורום סיפור שכתבתי
» נצפה 1123 פעמים מאז תחילת הספירה.
-
לפני 3 שנים ו-8 חודשים פוליטיקלי קורקט Rasta
לא מדובר בסיפור שכתבתי, אם כי בהחלט מדובר בסיפור מרתק שההיסטוריה כתבה ועדיין ממשיכה לכתוב. מדובר בתהליך ארוך שהתחיל אי שם בתחילת המאה ה-20, שהתחיל באידאולוגיה. את המידע אספתי מכמה מקורות וסיכמתי עבורכם את עיקרי הדברים. זה די בקצרה ויש עוד המון שלא נכתב בנוגע לאנשים הפועלים והדברים שעשו אבל המטרה הייתה להראות את התהליך שעברה התקינות הפוליטית ואיך הפכה להיות מה שהיא ולמה.
כששמעתי את צמד המילים "תקינות פוליטית" בפעם הראשונה לא היה לי מושג על מה מדובר. אני לא זוכר מי היה הראשון שהסביר לי, באופן מאוד כללי, על התופעה המדוברת אבל במהרה הפכתי אנטי. לאחרונה הפריע לי שאני לא יודע באמת מהי התקינות הפוליטית, איפה התחילה ולמה? ולכן התחלתי לחקור.
חברים, מדובר בנושא מרתק, מדובר בתהליך ארוך שהתחיל כמשהו אחד וסיים כמשהו אחר לגמרי.
אז מהי בעצם התקינות הפוליטית? ובכן, מדובר באידאולוגיה מרקסיסטית.
האידאולוגיה הזאת קיימת כבר מעל 80 שנה.
איך קשורה התקינות הפוליטית לאידאולוגיה המרקסיסטית?
מרקסיזם קרא למעמד הפועלים למרוד. המרקסיזם האמין שאם תפרוץ מלחמה באירופה מעמד הפועלים ימרוד וישתלט על אמצעי הייצור. התאוריה התבררה כשגויה מאחר וב1914 פרצה מלחמת העולם, מעמד הפועלים לא מרד ובמקום המדינות החלו להילחם אחת בשנייה. ברית המועצות הייתה למקום היחיד בו המהפכה המרקסיסטית צלחה ב1917. בסוף המלחמה שאלו תיאורטיקאים מרקסיסטיים מה לא עבד, הם ביקשו לדעת מה השתבש?
שני שמות היו הגורמים העיקריים לתקינות הפוליטית שאנו מכירים היום, אבל לפני שהגו את השם "תקינות פוליטית" קרו מספר דברים. אנטוניו גרמשי וגאורג לוקאץ' היו הראשונים שסברו שהתשובה בידיהם. השניים טענו שבכדי לאפשר מהפכה מרקסיסטית יש להרוס את התרבות המערבית.
עוד לפני שקמה "אסכולת פרנקפורט", לוקאץ' פעל בהונגריה מתוך כוונה להרוס את תרבות המערב, הוא דאג לטרור תרבותי והטרור הזה הופיע בשלל צורות. בהונגריה החלו לפעול למען הרס התרבות ובעצם דאגו שהתרבות תהיה אך ורק מה שהם יחליטו - חשיבה עצמאית הייתה לחטא והתוכנית דאגה להתמקד בילדים מאחר והיו מטרה קלה מאוד. כמובן שהעניין לא החזיק הרבה ומעמד הפועלים בהונגריה מרד כנגד מתקפתו של לוקאץ על התרבות.
באותם שנים, בגרמניה פרנקפורט, קמה "אסכולת פרנקפורט" - מוסד שיהפוך להיות הבית של התקינות הפוליטית. שם נפגשו חברים רבים שהאמינו בדרכו של לוקאץ. עד לאותה נקודה בהיסטוריה המרקסיזם הייתה לתאוריה כלכלית-חברתית, בעזרתו ובהשראתו של לוקאץ החברים באסכולה החלו לתרגם את המרקסיזם ממושגים כלכליים למושגים תרבותיים ובכך קיבלנו את "התקינות הפוליטית".
המנהל הראשון של האסכולה היה כלכלן מרקסיסטי שמו קארל גרינברג ובזמנו האסכולה התעסקה בשאלות כלכליות ותנועת הפועלים, ואלו בעצם הנושאים הרגילים של המרקסיזם. תפקידו הסתיים די מהר וב1930 הוחלף גרינברג ע"י מקס הורקהיימר שבמהרה החל לפתח סוג חדש של מרקסיזם. הורקהיימר הודיע כי המהפכה כנראה שלא תבוא ממעמד הפועלים ולכן שאל "האם יש מחליף מתאים למעמד הפועלים?" שאלתו נשארה סימן שאלה במשך שנים ארוכות וב1960 אסכולת פרנקפורט תמצא את התשובה בעזרתו של הרברט מרקוזה. בינתיים, הורקהיימר לא בזבז זמן ודאג להחיות את עבודתו של לוקאץ בהפיכת התרבות ולא הכלכלה.
ב1932 הצטרף מרקוזה לאסכולה ובמהרה יהפוך לחבר משמעותי ביותר בפיתוח התקינות הפוליטית. בשנות ה-50 וה-60 ישלים מרקוזה את תרגומו של המרקסיזם למושגים תרבותיים וישתיל אותו בתוך השמאל החדש. יחד עם חברים כמו הורקהיימר ואריך פרום (שהיה הראשון שדיבר על ענייני מגדר והוא הראשון שהגה את המושגים "שחרור מיני" ו"פוליטיקה מגדרית") הצליחה האסכולה להניב פרי ראשון, תוצר ראשון ושמו: "תאוריה ביקורתית". נשאלת השאלה מהי התאוריה? התאוריה היא "לבקר". באמצעות ביקורת הרסנית של כל מוסדות החברה הם מקווים לרסק את החברה. תאוריה זו היא הבסיס למה שאנחנו מכירים היום כלימודי שחורים/נשים/גייז ושאר חוגים אחרים שאפשר למצוא בקמפוסים אמריקאים והמחלקות האלה הם הבסיס לתקינות הפוליטית. אסכולת פרנקפורט הייתה חשובה במרקסיזם מאחר והפסיקו להאמין בעתיד אלא רק בהשמדת הקפיטליזם והשמדת הדמוקרטיה הבורגנית. זהו ניהיליזם טהור שמטרתו "לתקוף את אמריקה". התקינות הפוליטית ניסתה להפוך את ההיגיון עצמו לפוליטי. הורקהיימר כתב – "היגיון אינו עצמאי מתוכן", הטיעון הוא הגיוני אם הוא מסייע להשמיד את התרבות המערבית, ובלתי הגיוני אם תומך בה. החשיבה העקומה הזאת היא לב לבה של התקינות הפוליטית.
מעניין לדעת שכשהשלטון הנאצי תפס את מקומו האסכולה נאלצה לברוח, לאן ברחה? לניו יורק. שם הקימו את האסכולה מחדש. באמריקה האסכולה מצאה קורבן חדש. במקום להרוס את התרבות הגרמנית היא החלה להתמקד בביתה החדש, היא החלה לתקוף את אמריקה. בארה"ב מרקוזה דאג להמשיך את העבודות שעשו בשנות ה-20 וה-30. הוא יהיה האחד שיספק את התשובה לשאלתו של הורקהיימר "האם יש מחליף מתאים למעמד הפועלים?", והיא – "קבוצות הקורבנות" (סטודנטים, שחורים, הומוסקסואלים, נשים וכו' וכו'). הקבוצות האלה היו הקואליציה של "הפוליטיקלי קורקט". מעמד הפועלים סירב לשחק את התפקיד שהמרקסיזם המסורתי ציפה ממנו ולכן קבוצות מיעוט אחרות תפסו את מקומם.
כבר בשנות ה-50, אולי לפני, הבינו שהמרקסיזם בעייתי, אידאולוגיה "פושטת רגל". אנשים הבינו שהוא לא עובד, מעמד הפועלים סירב למרוד ואנשים היו מרוצים מהקפיטליזם. המרקסיזם ניסה למצוא דרכים אחרות בכדי ליצור מהפכה, אחת מאותן דרכים הייתה הדיכוי המיני. זוכרים את שנות ה-60? זוכרים כמה אהבו להזדיין אז? הרברט מרקוזה סיפק את הצידוק האינטלקטואלי בכדי להזדיין הרבה ועם כמה שיותר אנשים. החייאת הרעיון של אריך פרום לגבי השחרור המיני ע"י מרקוזה הייתה מרכיב חיוני בהשתלת עבודתה של האסכולה בתוך תנועת הסטודנטים של שנות ה-60. בעזרת עבודתו של פרויד מרקוזה ניסה ליצור גרסה רדיקלית ואוטופיסטית של הפסיכואנליזה. הניסיון הזה היה מרכיב חשוב בתרבות החתרנית ששמה דגש על אלמנט המין, ושם מרקוזה הגה את מה שנקרא "סטיות רבות-צורות". "סטיות רבות צורות" עזר לפתוח את הדלת לצדדים נוספים של תקינות פוליטית כמו שחרור ההומוסקסואלים.
מרקוזה היה האחראי לאחד ממאפייניה הבולטים ביותר של התתקינות הפוליטית – חוסר הסובלנות המוחלט לכל דעה אחרת. הוא הגה רעיון "סובלנות משחררת" – היעדר סובלנות לרעיונות ותנועות מהימין, וסובלנות לכל רעיון מהשמאל. לטענתו סובלנות לכל הדעות יוצרת חוסר-מעש כי לכל האמונות היה מעמד שווה. זה היה גורם ראשי לבעיות של תקינות ואי תקינות פוליטית בשנות ה-80 וה-90.
תרבות הביטול, פמיניזם רדיקלי, ME TOO, BLM, התקינות הפוליטית היא בהחלט סרטן בחברה שלנו, מטרתה למוטט את התרבות, "התפוררות החברה". זו אידאולוגיה, מרקסיזם שתורגם ממושגים כלכליים למושגים תרבותיים אי שם במלחה"ע ה-1. שימו לב, אלו שמתפרנסים ממהפכות, האינטרס שלהם שלא הסתיימו לעולם, זה די מובן מאליו, לא? עד היום ממשיכים לקדם את התקינות הפוליטית, מספרים לנו שאם נשנה את השפה המציאות תשתנה. אם תהיה שפה נקייה תהיה מציאות נקייה.
נגרו הפך לאפרו-אמריקאי. האם שינוי השפה עזר לשיפור המציאות? לא. תופעות גזעניות כלפי שחורים המשיכו וממשיכות עד היום. העדפה מתקנת כבר מזמן גורעת הרבה יותר מאשר מועילה וכמובן שגזענות תמשיך כדי שאותם אנשים ימשיכו להרוויח. זו מערכת שנועדה למלכד אותנו כדי לתת פרנסה לאותן מהפכנים מתמידים. זו תרבות רודפת וזו מלחמה תמידית, הם בחיפוש תמידי אחר אויבים כדי להמשיך להתקיים ולהרוויח, בדיוק כמו שעשתה האסכולה בגרמניה ואז באמריקה.
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה-
לפני שנתיים ו-11 חודשים אהבתי, חיפשתי מזה אצלך ומצאתי. יופי איור וודה (ל"ת)
-
לפני 3 שנים ו-8 חודשים הודעה שמחה ללא כותרת gigi
בקשר לחוט המקשר שעשית בין העבר להווה - לא קראתי הכל לכן אולי לא הבנתי אותו במלואו אבל אנסה להגיד , בקצרה, את דעתי- הקדמה האנושית , גם אם היא כוללת את הרס הקיים אינה דבר רע. הנצח הגדול מתקדם בצעדי ענק לעבר ההכרה בעווולות העבר פשוט האופן בו אנו (או חלקנו בכל אופן) מנסים למגר את הטעויות אינו מושלם ולכן אנו עושים גם צעדי ענק לאחור ובנוסף, אין לרוב בנ"א שליטה על הנצח הגדול כך שמבחינה אישית אולי עדיף לנו הפילוסופים ולוחצי הצדק האבודים להניח לאותם דברים שאנו אוהבים לנתח ולצפות להם ולהתווכח עליהם לטחון את אותם מים שנה אחר שנה ולקוות שכך נוכל לטהר אותם , לנקות אותם כי כל מה שבאמת נוכל לעשות זה לדאוג למי השתיה שלנו ולהתמקד במה שקרוי - הנצח הקטן..
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה-
לפני 3 שנים ו-8 חודשים תגדירי קדמה אנושית... Rasta
מה שתיארתי בקטע, בעיניי, הכי רחוק שאפשר מקדמה.. קשה לי להסכים עם המילים שלך והייתי אומר שלאלו מאיתנו שרוצים ליצור ורוצים להתעסק באמנות, אלו מאיתנו שחיים תרבות, אמור להיות חשוב העניין הזה. יש מהפכות ויש מהפכות. כל מהפכה והשלכותיה וזו אחת לא טובה, זו אחת שמפלגת את החברה, שפוגעת בתרבות ומנפחת כיסים של אנשים רעים. אח שלי אוהב לדבר על איכות הסביבה ועל כמה בני האדם מזיקים לכדור הארץ ולחיים שעליו. דווקא בתחום הזה לא תשמעי אותי מדבר או מנסה להשמיע את קולי מאחר ויש לי בעיות קצת יותר חשובות מכדור הארץ, עם הראש שלי אני בקושי מצליח להתמודד וכמו שאת אומרת, יש את הנצח הקטן הזה שצריך לדאוג לו. "אני צמחוני" אמרתי לו, "זה מספיק". למרות שאני חושב שכדור הארץ ידאג לעצמו ושאנחנו באמת לא מזיקים לו, אלא רק לחיים על הכדור, מאחר ולא אכפת לי שאנחנו פוגעים בעצמנו ואני בטח לא מתכנן להשריץ צאצאים למציאות המסריחה שלנו, אני מרשה לעצמי להישאר אדיש לשאר ענייני כדור הארץ. עניין התרבות יותר מפריע לי. כאן מדובר בעניין שמשפיע עלינו, על המיקרו, באופן ישיר ומשמעותי הרבה יותר. זה עניין מדאיג, אותי בכל אופן, הרבה יותר מהתחממות גלובלית. אחי אוהב לומר שלא צריך לתת העדפה לבעיות ולפתור את כולן, אולי הוא צודק אבל לא הכל מעניין אותנו בני האדם, וזה בסדר.
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה-
לפני 3 שנים ו-8 חודשים הודעה שמחה ללא כותרת gigi
בגדול, אני חושבת שנסכים על דברים מסוימים ולא נסכים על דברים אחרים. מסכימה איתך בנוגע להכרח לעשות מיון כללי של מלחמות תרבותיות - כלכליות כדי לתת קדימות ל"יותר חשוב" ולא ללכת עם העדר ולהביא ילדים לעולם כי זה כביכול "פסגת המשמעות" או האושר האנושי, להיות ביקורתי ,לחפש מה נכון וצודק על פי אמות מידה סובייקטיביות , כמה שיותר בלתי תלויות או משוכפלות וכ'ו ואני לא מסכימה איתך על דברים מסוימים - יש דברים שלדעתי שווה להילחם עבורם ואולי אני צריכה פירוט רב יותר בנוגע לכיסים של המרווחים המרושעים הללו עליהם אתה מדבר שהופכים את המלחמות לדרך חיים במקום לאמצעי להשגת מטרות מסוימות (שבאופן טבעי מסיימות את המלחמות עם הזמן או עם ההגעה להסכמים ופשרות)
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה-
לפני שנתיים ו-11 חודשים אוהבת את השיחה ביניכם, מעניין איור וודה (ל"ת)
-
-
-
-
לפני 3 שנים ו-8 חודשים רסטה מרתק! חני
וגם מה שפואנטה הביאה.
אנחנו בתקופה שאנחנו רק חושבים שאין חדש תחת השמש
במציאות של היום כמעט כל גוף דמוקרטי (וגם על זה ניתן להתווכח)
מנסה לעשות תיקון וליישר קווים ולמתוח קווים.
אני חושבת שמהפכה מצביעה על מעורבות חברתית.
היא הסמן החברתי שמשהו קורה.בדרך כלל הסמן הזה
אמור להיות סטודנטים שאמורים להפוך עולמות כדי לשפר את החיים לדור שלהם
ולדורות הבאים. אחד הגופים שעושה מהפכה כיום מתחת לאף שלנו
זה האוניברסיטאות. אני מוצאת בהרבה חוגים במדעי הרוח והחברה
ניסיון להראות זווית אחרת לשנות את רוח הדברים, לשנות תפיסות קיימות.
הם עושים מהפכה בלי רעש אבל זה הרעש הכי גדול.
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה-
לפני 3 שנים ו-8 חודשים אנחנו צריכים את המהפכה הבאה, בדחיפות. Rasta
צריכים מעורבות חברתית ואין מספיק ממנה. בשלוש שנים האחרונות לרגע היה נדמה שמהפכה בהחלט תפרוץ, אנשים זעמו וצעקו ובקשו שישמעו אותם, אבל כנראה שלא מספיק. זה קצת משעשע אותי לדבר על זה כי בכל זאת אף פעם לא הייתי בן אדם של עשייה ואני בטח לא יהיה האחד שיניף את השרביט, אני לא טיילר דרדן. גם אני, במיוחד בימים אלו, מבין כמה הדבר הזה נחוץ וכמה חייבים לפעול לטובת שינוי. המדינה הזאת קורסת והמוסדות שלה יחד איתה. האזרח הקטן סובל. מה צופן העתיד? אין לדעת.. אולי באמת צריך פרויקט מייהם שיפרוץ כאן.
נזכרתי בסרט "החולמים" עם אווה גרין. איפה אתם הסטודנטים?
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה-
לפני שנתיים ו-11 חודשים נהדר איור וודה (ל"ת)
-
-
-
לפני 3 שנים ו-8 חודשים בהחלט יש סיבה לדאגה. תקרא גם את זה: פואנטה℗
-
לפני 3 שנים ו-8 חודשים כתבה מדאיגה מאוד, עצוב... Rasta (ל"ת)
-
-
