מַעֲשֵׂר
בלדה (כסיפור בחרוזים)
עַל חוֹל הַחוֹף נִצְּבָה נְטוּשָׁה
חֻרְבָּה מִתְפּוֹרֶרֶת וַאֲפֹרָה,
בְּרוּחוֹת וַעֲזוּבָה נִכְבְּשָׁה,
לָהּ מְבוֹאַת מַדְרֵגוֹת מְקוּרָה.
לָבִיד וְשָׂק בִּשְׂרוֹךְ אָגוּד,
לְעַבְדְּקָן חֲסַר בַּיִת גַּלְמוּד.
הַמַּדְרֵגוֹת הָיוּ מַחְסֶה קֶבַע,
מִמַּלְקוֹת אֵיתָנֵי הַטֶּבַע.
עִם שְׁקִיעָה לְעֵת עֶרֶב,
הָיָה שָׁב אֶל מְקוֹם רִבְצוֹ,
פַּעַם שָׂבֵעַ לְעִתִּים רָעֵב,
בִּיהָב כִּי לַיִל יָכִיל מְנוּחָתוֹ.
מִתְבּוֹנֵן שָׁכַב עַל צִדּוֹ,
בְּעוֹבְרִים וְשָׁבִים לְיָדוֹ,
מְיַחֵל לָבוֹא הַתַּרְדֵּמָה,
לַחֲלֹם עַל קֹרֶט נֶחָמָה.
רָחָב הַיָּפָה חָלְפָה לְיָדוֹ,
יָפָה כָּמוֹהָ לֹא רָאָה מֵעוֹדוֹ.
בִּרְכַּת שָׁלוֹם לוֹ שִׁגְרָה,
וְהוּא בְּיָדוֹ נוֹפֵף חֲזָרָה.
פָּנְתָה לְלִקּוּט אֶתְנַנָּהּ,
מִלָּקוֹחוֹת בְּאֹפֶל פִּנָּה.
נָקְפוּ כָּךְ הַשָּׁעוֹת,
גַּם שָׁלוֹשׁ אַשְׁמוֹרוֹת.
אַשְׁמֹרֶת שְׁלִישִׁית נַשְׁתָּהּ
עֵת עָשְׂתָה דַּרְכָּהּ רָחָב,
לַעְצֹר אֵצֶל הָעַבְדְּקָן הַנֶּעֱזָב,
וְלָשׁוּב לִמְנוּחָה בְּבֵיתָהּ.
צָרוּר כְּעֻבָּר הוּא שָׁכַב
עַל הַלָּבִיד הָרָטֹב מִטַּל,
הַבִּיטָה בּוֹ וְלִבָּהּ כָּאַב,
לְמַרְאֶה הָעַבְדְּקָן הָאֻמְלָל.
בִּשְׂמֹאלָהּ נָגְעָה בִּכְתֵפוֹ,
בִּימִינָהּ לָפְתָה מֵאֶתְנַנָּה מַעֲשֵׂר.
הָעַבְדְּקָן הֵקִיץ מִתְּנוּמָתוֹ,
כַּהֲלוּם חֶזְיוֹן מֵעוֹלָם אַחֵר.
רָחָב הוֹשִׁיטָה אֶת הַמַּעֲשֵׂר,
"קַח לַאֲרוּחַת יוֹמְךָ" - לָחֲשָׁה.
הִבִּיט בָּהּ נָפוּל פָּנִים וְחִוֵּר,
נָטַל הַשְּׁטָרוֹת עָצוּב מִבּוּשָׁה.
בְּטֶרֶם רָחָב הָלְכָה לְדַרְכָּהּ,
רָכַן לְרַגְלֶיהָ, חָפַן פָּנָיו בִּנְעָלֶיהָ,
נָשַׁק בְּרַכּוּת אֶת שׁוֹקָהּ,
וּדְמָעוֹת עַל זָקָן כְּמַעְיָן נוֹבֵעַ.
הֲבָרָה פִּיו לֹא פָּצָה,
כִּי כְּבַד פֶּה וְלָשׁוֹן,
לְגַלּוֹת לְרָחָב הַתּוֹדָה,
לֹא יוּכַל זֶה הָאֶבְיוֹן.
כָּךְ כָּל יוֹם לְעֵת שְׁקִיעָה,
פָּקְדָה וְדָרְשָׁה לִשְׁלוֹמוֹ.
בְּאַשְׁמֹרֶת שְׁלִישִׁית שֶׁפָּקְעָה,
מַעֲשֵׂר אֶתְנַנָּהּ הָיָה לְיוֹמוֹ.
חָלְפוּ כָּךְ רֹב יַמִּים,
שָׁבוּעוֹת, עוֹנוֹת וָחֳדָשִׁים,
וּכְדָרְכָה לְעֵת שְׁקִיעָה,
אֶת הָעַבְדְּקָן פָּקְדָה.
בְּאֶחָד הַיָּמִים קָרְבָה לַמַּדְרֵגוֹת
הָעַבְדְּקָן כְּלֹא הָיָה, נֶעְלָם.
הַלָּבִיד וְשָׂק הַמְּרַאֲשׁוֹת
נִתְיַתְּמוּ, מֻנָּחִים בִּמְקוֹמָם.
חָשְׁבָה שֶׁמָּא הִתְעַכֵּב כִּמְעָה,
וְעָשְׂתָה דַּרְכָּהּ לְאֶתְנַן יוֹמָהּ,
לָשׁוּב בְּתֹם אַשְׁמֹרֶת שָׁלוֹשׁ,
אֶת הָעַבְדְּקָן הַגַּלְמוּד לִפְגֹּשׁ.
הִתְגַּנְּבוּ חֲשָׁשׁ וּדְאָגָה,
וְלִבָּהּ נִבָּא לָהּ רָעָה.
הָעַבְדְּקָן נֶעְדַּר מִמְּקוֹמוֹ,
מוֹתִיר אֶת הַשַּׂק וּלְבִידוֹ.
הַשַּׁחַר הַחִוֵּר כְּבָר הִפְצִיעַ,
פּוֹסַעַת בַּחוֹל לְעֵבֶר הַגַּלִּים,
לִשְׁאֹל שַׂחְיַן זֶה עַתָּה הִגִּיעַ,
"מִי אֶת הָעַבְדְּקָן הֶעֱלִים?"
הָאִישׁ לְרָחָב בְּתוּגָה בִּשֵּׂר,
כִּי אֶתְמוֹל נִדְרַס וְנִסְפָּה,
כַּחֲלוֹם בַּלָּהָה מְצַמְרֵר,
נַיֶּדֶת שְׁחוֹרָה גּוּפָתוֹ אָסְפָה.
כָּבֵד לִבָּהּ וְנֶחְמָץ,
אֵגֶל דֶּמַע עַל לֶחִי נָצַץ,
לְמַחֲצִית הַשֶּׁמֶשׁ שֶׁעָלְתָה,
לַחְשֹׂף מַעֲשֵׂר אֶתְנַנָּהּ בְּיָדָהּ.
לְאַמְתַּחְתָּהּ לֹא תָּשִׁיב הַמַּעֲשֵׂר,
אוּלַי מָחָר יָדוּר כָּאן עֲרִירִי אַחֵר.
אֶת הַשַּׂק הַשָּׂרוּךְ פָּרְמָה,
לְהַצְפִּין בּוֹ מַעֲשֵׂר אֶתְנַנָּהּ.
לֹעַ הַשַּׂק לִרְוָחָה נִפְתַּח,
וְעֵינֶיהָ הַמְבַכּוֹת מֵאַנּוּ לַמַּחֲזֶה...
כָּל מַעְשְׂרוֹת אֶתְנַנָּהּ,
הָיוּ לְלֶקֶט בַּשַּׂק הַזֶּה...
הוסף תגובה |
קישור ישיר להודעה
