עם "אין אדם מאבד דבר שאינו שלו".
הקונספט הזה של אי-התקשרות לדברים חיצוניים לנו מאוד חשוב בעיניי.
אני גם בהחלט חושבת שיש משהו מקל בזה שמשהו נועד לך.
אבל באותה המידה, זה גם יכול להיות כבד, כי אז יש את ההבנה הזאת שהדבר הזה בלתי נמנע.
אני חושבת שיש משהו מאוד מעודד בזה שאחרים אומרים לך לא לוותר, כי הם בעצם מכירים בזה שאתה סוחב ומתקשה במשהו.
זה אומר שכשאתה תשיג את זה, אתה לא תצטרך לספר להם כמה קשה זה היה וכמה שזה לא מובן מאליו - הם ידעו את גודל הניצחון.
ולכן כשאנשים אומרים לי לא לוותר, אני לא חווה את זה ממקום של לחלוק את המשקל אלא ממקום של "אנחנו מתסכלים עליך. אנחנו כאן איתך."
לפעמים זה עוזר, לפעמים זה לא, זה באמת תלוי בקושי.
לפעמים הקושי הוא בלהחזיק, ולפעמים הקושי הוא בלהמשיך להחזיק, ושם יש הבדל.
תודה, אברהם.
הוסף תגובה |
קישור ישיר להודעה