סנשיין, עושה רושם שאת עלית לרכבת המחשבות במסילה אינסופית.
את חולפת על תחנות בדרך, בהן היא לעיתים עוצרת ועולים נוסעים "משונים".
לאחר זמן את עוברת קרון ומצפה להגיע סוף סוף לתחנת "הגאולה".
והמסילה האינסופית בה הרכבת שועטת, חולפת על תחנות שהיו אולי "התחלה חדשה", אך בהן הרכבת לא עצרה.
אי שם בפאתי המסילה קיימת תחנת "הגאולה".
הנסיעה לשם מן הסתם אולי תארך, אך לבסוף את תגיעי אליה. זכרי רק לא לתפוס "תנומה" כדי שלא תפספסי אותה.
וכשתרדי בה אולי יהיה קצת גשום, הטיפות תשטופנה את דימעותייך ומבעד לענן צחור השמש תחייך אלייך.
גמר חתימה טובה.
הוסף תגובה |
קישור ישיר להודעה