אתה ממשיך להבחין ולהאיר על דברים שאני לא כל כך שמה לב אליהם, ואני ממש נהנית מזה.
בעיקר הפעם כי הסיפור הזה מרגיש לי קצת "סתמי" באיזשהו מובן.
אולי אני משווה אותו יותר מדי לסיפורים אחרים שאהבתי יותר.
אני גם חושבת שהדמויות האלה נקראות אצלי באופן אישי בגיל צעיר למדי, אבל העדפתי לא לשים עליהם ועל ההתנהגות שלהם טווח גיל מסוים.
בקשר לשמות...
אולי אני נותנת משמעות גדולה מדי לשמות, אבל אם לא עולה לי שם עבור הדמויות באופן טבעי אני פשוט אשאיר אותן חסרות שם.
בעיקר כשזה רק "הוא והיא", ואין עוד דמויות אחרות ברקע.
בגלל זה גם בסיפורים שנתתי שמות לדמויות, זה היה רק ברגע שהרגיש לי נכון לחשוף את שמם, ולא לכולם נתתי שם.
כמו למשל "הכלבלב האבוד" ואשתו של מייקל.
אני אוהבת כשזה קצת אוניברסלי, ורק אם הסיפור תפל לי קצת אני מוסיפה עוד פרטים מזהים ודמויות כדי שיהיו לקורא יותר דברים לדמיין ולחשוב עליהם.
תודה על התגובה אברהם.
אני קצת תוהה אם אולי מיהרתי מדי לסגור את הסיפור הזה ואם הייתי צריכה להוסיף לו משהו, אבל אני מניחה שלא כל סיפור שאני אכתוב יהיה מלהיב בעיניי.
טוב, ספציפית במקרה הזה נהניתי יותר מתהליך הכתיבה מאשר הקריאה, ואתה יודע כמה אני אוהבת לקרוא את הסיפורים שלי שוב ושוב.
הוסף תגובה |
קישור ישיר להודעה
