פורומים » סיפור שכתבתי

כתבת סיפור למגירה? זה הזמן לשתף את קהילת הקוראים הישראלית ולקבל חוות דעת.

• לפני 3 שנים ו-5 חודשים חצי סיבוב חבר לעט

  הכיצד עוצמה שכזו
  נעלמת בין רגע
  האם היה רגע
  או שמא
  זהו חלוף הזמן
  
  עודני כאן
  עקב בקרקע
  רק חצי פוסע
  
  עודני כאן
  מביט בהתפוגגות צילך
  ואת מזמן אינך
  
  איני יכול לבד
  אצטרך יד
  אולי שתיים
  שלא אתקבע
  לפחות בינתיים
  

  ---

  הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה

  כותרת התגובה:
  תוכן התגובה:

  * אנא שים לב: מה ששנוא עליך אל תעשה לחברך. הקפד שלא לפגוע באחרים בהודעתך.
  

  • לפני 3 שנים ו-5 חודשים לפעמים אנשים נעלמים מחיינו, חיפושית

    

    חיפושית

    מבלי שהיתה לנו שליטה על כך.
    גם לזמניות בהם שהו בחיינו יש חשיבות, ואולי צריך לנסות להבין שלפעמים אנשים חולפים על פנינו מבלי להישאר, ולנסות לזכור את הטוב ואת מה שהנוכחות שלהם העניקה לנו כששהו לצידנו.
    כתבת יפה, חבר לעט.
    

    ---

    הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה

    כותרת התגובה:
    תוכן התגובה:

    * אנא שים לב: מה ששנוא עליך אל תעשה לחברך. הקפד שלא לפגוע באחרים בהודעתך.
    

  • לפני 3 שנים ו-5 חודשים ממש אהבתי את השיר סייג'

    

    סייג'

    מספיק כדי לקנא שלא אני כתבתי אותו.
    קראתי אותו שלוש פעמים ברציפות, ואחרי הפעם השלישית הרגשתי שהוא ממש "עוצר נשימה" עבורי.
    
    כנראה כי צפיתי לאחרונה ביותר מדי דרמות קוריאניות, ניגשתי לשיר הזה ממקום יותר רומנטי, קליל ומתגעגע, מאשר בודד, ריקני ונואש.
    
    אני לעיתים מודה לאנשים על משהו שהם כתבו, אבל תודה.
    יצרת עבורי רגע שממש נהניתי להיות בו.
    
    

    ---

    הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה

    כותרת התגובה:
    תוכן התגובה:

    * אנא שים לב: מה ששנוא עליך אל תעשה לחברך. הקפד שלא לפגוע באחרים בהודעתך.
    

    • לפני 3 שנים ו-5 חודשים סאנשיין, גם אני אוהבת דרמות קוריאניות :) חיפושית

      

      חיפושית

      כבר התחלתי לאמץ ביטויים בקוריאנית בחיי היום יום מבלי להתכוון לכך :)
      

      ---

      הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה

      כותרת התגובה:
      תוכן התגובה:

      * אנא שים לב: מה ששנוא עליך אל תעשה לחברך. הקפד שלא לפגוע באחרים בהודעתך.
      

      • לפני 3 שנים ו-5 חודשים באמת?! סייג'

        

        סייג'

        אני לא אמורה להתלהב, אבל אני צופה דרמות קוריאניות מגיל 14 אז אני אפילו לא יכולה לזכור את כל הסדרות שראיתי.
        
        אפילו הצלחתי לשכנע את אבא שלי לצפות איתי בסדרה קוריאנית לכבוד יום ההולדת שלי לפני כמה שנים.
        הוא צחק עליי כי אחרי שהוא צפה איתי הוא הבין שאני אומרת "אייש" הרבה במקום "אויש".
        
        אני ממש אוהבת אותן כי הן גורמות לי להרגיש בבית ויותר עצמי מכל דבר אחר בעולם.
        
        אילו ביטויים יוצא לך להגיד מבלי להתכוון?!
        כי אצלי חוץ מ"אייש" כשאני מתוסכלת לא זורם לי שום דבר בטבעי.
        

        ---

        הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה

        כותרת התגובה:
        תוכן התגובה:

        * אנא שים לב: מה ששנוא עליך אל תעשה לחברך. הקפד שלא לפגוע באחרים בהודעתך.
        

        • לפני 3 שנים ו-5 חודשים איזה כיף לך שהוא צפה איתך :) חיפושית

          

          חיפושית

          ושהייתה לו הסבלנות.
          ניסיתי לשכנע את אמא שלי לצפות ב- crash landing on you ללא הצלחה. היא התייאשה לאחר חצי מהפרק הראשון.
          
          גם לי יש אהבה רבת שנים ל-kdrama ותמיד זה בא על חשבון דברים אחרים שעליי לעשות. טוב שלרוב זה רק 16 פרקים.
          
          גרמת לי לחייך כי אני גם אומרת משהו דומה. זו בערך המילה המקבילה של המילה אויש כשהם נאנחים (וזה קורה שם לא מעט)- אייגו
          זו מילה שמצחיקה אותי ועוזרת לי להיאנח יותר בקלילות כל פעם שאני קצת מתוסכלת.
          

          ---

          הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה

          כותרת התגובה:
          תוכן התגובה:

          * אנא שים לב: מה ששנוא עליך אל תעשה לחברך. הקפד שלא לפגוע באחרים בהודעתך.
          

          • לפני 3 שנים ו-5 חודשים חחחחח אני מבינה על מה את מדברת. סייג'

            

            סייג'

            המילה שעוזרת לי היא צ'ינצ'ה, אבל אני לא אומרת אותה בקול רם.
            אני רק חושבת אותה ובדרך כלל זה בתקופות שאני רואה וצורכת הרבה תוכן בשפה.
            הייתה לי תקופה שנשאבתי ממש לתוך השפה והתחלתי ללמוד אוצר מילים כי בטעות לימדתי את עצמי לקרוא, מתוך סקרנות לנחש את הצליל של האותיות, ושמעתי מלא מלא מוזיקה בשפה וחיפשתי יוטיובריות קוריאניות שמדברות את השפה, ופשוט - יצא לי אפילו לחלום שאני מדברת בקוריאנית(מנסה).
            
            אני כל כך אוהבת את השפה, אבל זה מדכא שאין עם מי לחלוק אותה בגלל זה יצא ובשנה האחרונה ממש התרחקתי מכל זה, כי זה גרם לי להרגיש עוד יותר לא מובנת...
            אבל עכשיו כשאני כבר לא כותבת יותר יש לי הרבה זמן פנוי אז יצא וחזרתי לשם די מהר.
            ציפיתי כבר ב-2 דרמות השבוע, ואת יודעת כמה הפרקים שלהם ארוכים, אז תארי לעצמך כמה התגעגעתי שסיימתי כל דרמה תוך יומיים.
            
            זה נורא בעייתי לנסות לשכנע אנשים לצפות בדרמות כאלה כי הפרקים ארוכים והשפה מוזרה להם בהתחלה(גם לי היא הייתה מוזרה בהתחלה, בעיקר כי הם מדברים הפוך, והסדר התחבירי שלהם הוא נושא-מושא-נשוא).
            הייתי צריכה למצוא דרמה עם הרבה מתח ועניין וגם קצת מצחיקה כדי שאבא שלי לא ירדם לי.
            
            אני חושבת שאם "אייגו" יוצא לי, אז זה בדרך כלל כשאני מתחילה להרגיש זקנה ומתקשה להתרומם חחחחחח
            

            ---

            הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה

            כותרת התגובה:
            תוכן התגובה:

            * אנא שים לב: מה ששנוא עליך אל תעשה לחברך. הקפד שלא לפגוע באחרים בהודעתך.
            

            • לפני 3 שנים ו-5 חודשים אהבתי את המסירות חיפושית

              

              חיפושית

              ללמוד את השפה. תמיד כיף לחלוק את התחביבים האלה עם עוד אנשים, אז אני מבינה למה הפסקת.
              אני שומעת על יותר ויותר אנשים הצופים בסדרות האלה, זה הולך וצובר תאוצה בשנים האחרונות, אז אל תאמרי נואש.
              
              הפסקת הכתיבה נובעת מתוך החלטה מכוונת או פשוט כי לא מתחשק לך לכתוב לאחרונה?
              
              בכל מקרה אם תפתחי שרשור המלצות פה בפורום על סדרות קוריאניות אני בטוח אצטרף ואוסיף כמה המלצות משלי :)
              

              ---

              הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה

              כותרת התגובה:
              תוכן התגובה:

              * אנא שים לב: מה ששנוא עליך אל תעשה לחברך. הקפד שלא לפגוע באחרים בהודעתך.
              

              • לפני 3 שנים ו-5 חודשים עיתוי גרוע סייג'

                

                סייג'

                בקושי כתבתי משהו בשבוע האחרון, אבל הרגע סיימתי לכתוב משהו שאני די בטוחה שאני ארצה לערוך שוב אבל אולי פשוט איבדתי את הצורך בלשתף.
                אם היית שואלת אותי לפני שעתיים הייתי אומרת: "כי אני כבר לא מרגישה שאני צריכה יותר".
                ראיתי בעצמי מכורה לכתיבה ובמשך הרבה זמן ניסיתי להפסיק ולהתגבר על ההתמכרות שלי ויצא ואיכשהו הצלחתי ואני כבר לא מכורה לכתיבה אבל אני עדיין עוד לא בשלב שבו אני יודעת מהי כתיבה עבורי - אני פשוט יודעת שמשהו השתנה ושאני כבר לא צריכה את הכתיבה באותה הדרך כמו בעבר.
                
                זו ללא ספק לא החלטה מכוונת, אבל זה גם לא בדיוק אי חשק, פשוט מיציתי הרבה ממה שהתעסקתי בו בעבר דרך כתיבה.
                
                אוווו, זה יכול להיות מעניין, כי אני בקושי זוכרת את כל הסדרות הטובות שאני רוצה להמליץ עליהן.
                אם אני צריכה לחשוב ככה סתם הנה מה שעולה לי לראש:
                
                1. הרגי אותי רפאי אותי (על פיצול אישיות, ראיתי פעמיים)
                2. יומנו של פסיכופט (זה אחד שמיוחד ללבי, ראיתי פעמיים)
                3. מלון הירח (על בית מלון לרוחות רפאים עם עניינים לא גמורים, הפסקול מדהים)
                4. אתה אני והולו (על בינה מלאכותית, יש בנטפליקס והוא די זורם ונמחק מהר מהראש)
                5. רופא רפאים (דרמה רפואית שראיתי השבוע וממש אהבתי)
                6. גבינה במלכודת (מבוסס על קומיקס, מתמקד בעיקר בחיי סטודנטים ועושה לי לקנא, ואני אוהבת את האווירה המתוחה בין הראשיים)
                7. שותים לבד (צפיתי פעמיים ויש לו אווירה נורא קלילה ונעימה)
                8. משרד זוהר (גם צפיתי פעמיים, נורא אהבתי כי התחברתי לדמות הראשית וזו סדרה קלילה)
                9. מלחמות התובעים (על תובעים מן הסתם, אהבתי את הפשטות שבסדרה והסתמיות שבסדרה)
                10. דו בונג סון האדירה (גם ציפית פעמיים, על מישהי עם כוחות על, הקאסט נהדר)
                
                וכל מה שלא הצליח להגיע לעשירייה הראשונה, כנראה לא מספיק חרוט בזיכרוני. (וכן חשבתי על צאצאי השמש ומאהבי הירח אבל זה קצת פאסה כבר מרוב שכולם ראו אותם, אבל "צאצאי השמש" באמת אייקוני לדעתי.)
                
                אם הייתי כותבת את כל הסדרות שראיתי ואהבתי הייתי מגיעה כנראה ל-30 פלוס.
                אווו, הנה אחת אפלה שאני חייבת לציין "הו רוח הרפאים שלי" - באמת אפלה אוירתית ועושה צמרמורת לפעמים, אבל השחקנים מצחיקים וקלילים.
                
                אני אוהבת דרמות קוריאניות כי יש להן את העלילות הכי מופרכות והביצוע שלהן לרוב ממש נהדר ומקורי.
                כנראה אהבתי מאוד לפחות 90% מהדרמות הקוריאניות שראיתי עד כה, אבל אולי זה כי אני יודעת איך לבחור אותן לפי הטעם שלי.
                

                ---

                הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה

                כותרת התגובה:
                תוכן התגובה:

                * אנא שים לב: מה ששנוא עליך אל תעשה לחברך. הקפד שלא לפגוע באחרים בהודעתך.
                

                • לפני 3 שנים ו-5 חודשים וואו יש לך הספק יפה, חיפושית

                  

                  חיפושית

                  על חצי מהם שמעתי אבל עדיין לא צפיתי בהן. (חוץ מדו בונג סון האדירה שזכור לי שממש (!) אהבתי)
                  
                  צאצאי השמש לא סיימתי לצפות, ראיתי בערך חצי.
                  
                  מה שעולה לי לראש עכשיו:
                  
                  1. נחיתת חירום לאהבה (על דרום קוריאנית שמוצאת את עצמה בצפון קוריאה הקשוחה, והיא עוברת שם תהליך מדהים אחרי ששנים קודם לכן רצתה לשים קץ לחייה בעקבות משפחתה האכזרית).
                  2. גובלין (אחת הסדרות הכי מצליחות בשנים האחרונות, אהבתי את הסדרה אבל לא הייתה צופה בה שוב למרות שהיא מאוד מיוחדת).
                  3. אכסניית וואיקיקי (מזמן לא צחקתי מסדרה כמו מהסדרה הזאת. אבל את צריכה להתחבר להומור הזה).
                  4. אהבה בכפר דייגים (סיפור אהבה יפהפה).
                  5. קופי פרינס (מהסדרות היותר ישנות ורואים שהסגנון אחר, אבל הסדרה הזו היא בין הסדרות הכי מוערכות שיש עד היום. יש בה משהו מקסים, שווה לתת לה צ'אנס).
                  6. יופי אמיתי (סדרה מדהימה על נערה בתיכון. הפרק הראשון גרם לי לבכות, וזה לא קורה לי הרבה מסדרות).
                  7. ווק של אהבה (כמעט לא זוכרת את העלילה, רק זוכרת שמאוד אהבתי).
                  
                  קיבלתי מזמן המלצה על "אגדת הים הכחול", אז אני חושבת שזו תהיה הסדרה הבאה שלי.
                  
                  *חבר לעט- אם אתה קורא את זה- מקווה שלא אכפת לך מהשיחה שהתפתחה על השיר שלך :)
                  

                  ---

                  הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה

                  כותרת התגובה:
                  תוכן התגובה:

                  * אנא שים לב: מה ששנוא עליך אל תעשה לחברך. הקפד שלא לפגוע באחרים בהודעתך.
                  

                  • לפני 3 שנים ו-5 חודשים ראיתי את סייג'

                    

                    סייג'

                    "אגדת הים הכחול" עם לי מין הו פעמיים, והייתי רושמת את זה קודם אבל שכחתי איך קוראים לסדרה חחחח
                    
                    נראה לי שצאצאי השמש קצת נגרר בהתחלה וצריך להיות במצב רוח לזה, זו סדרה קצת כבדה משום מה, ואני זוכרת שניסיתי לראות אותה עם אבא שלי ואפילו אני לא התחברתי אליה כל כך בפעם השנייה.
                    
                    השחקנית הראשית בדו בונג סון היא גם השחקנית ב"הו רוח הרפאים שלי", יחד עם השחקן הראשי ב"הקנאה בהתגלמותה" עם ראית.
                    הם היו ממש נהדרים ביחד...
                    
                    את 1 עוד לא ראיתי כי לא הייתי במצב רוח לזה עדיין, אבל ברור ששמעתי עליו.
                    את 2 אבל אני לא כל כך זוכרת את הסוף, נראה לי שפחדתי לראות את הסוף ואולי דילגתי עליו.
                    את 3 ניסיתי לראות ולא אהבתי אם אני לא טועה
                    את 4 ראיתי לפני חודש ונורא אהבתי!! או השחקן הראשי כל כך חמוד.
                    את 5 ראיתי לפני הרבה שנים...אבל אהבתי את זה כמובן. אני חושבת שראיתי כבר כמה סדרות של בחורה שמתחזה לגבר או משהו
                    את 6 עוד לא ראיתי אבל עכשיו כשציינת אותו הוא על הרדאר שלי.
                    ו-7 פחות נשמע משהו שאני אתחבר אליו.
                    
                    ראיתי כל כך הרבה סדרות וככל שאני חושבת על זה יותר יש כל כך הרבה סדרות טובות שהשמטתי..
                    אבל מה לעשות אני לא יכולה לעשות רשימה אמיתית בלי לחזור אחורה בהיסטוריה...הסדרה הקוריאנית הראשונה שראיתי הייתה "הנסיכה" ושנחשפתי אליה לראשונה בויוה כשהייתי קטנה והצלחתי למצוא ולצפות שוב בגיל 14.
                    מאז צפיתי ביותר מדי, שבוע שעבר כבר יצא לי לסיים שלושה סדרות...
                    זה מה שכיף, שתמיד יש סדרות חדשות ובגלל שכבר צפיתי בכל כך הרבה אני יודעת במה לבחור.
                    האחרונה שציפיתי בה הייתה "קול הקסם" שאני הסכמתי לראות רק בגלל השחקן הראשי שהכרתי כבר מסדרות קודמות (כ"הילר" ו"שותפה חשודה") וכל כך אהבתי את זה...
                    הוא היה כל כך חמוד, והשירים היו ממש טובים(הז'אנר הוא מוזיקלי), והוא אפילו הזכיר לי דמות שיצרתי.
                    
                    קיצר-
                    סדרות קוריאניות זה עולם ומלואו עבורי, אבל לא ידעתי עד כמה עד שהתחלתי לדבר איתי על זה.
                    הם פשוט עושים עבודה כל כך טוב, עם הפסקול הזוויות צילום, זה פשוט אסתטית מענג.
                    יש סדרות שאני אוהבת בעיקר בגלל שמשהו אסתטית, בלבוש של הדמויות או האווירה, פשוט מדבר אליי.
                    
                    סדרות הישראליות זה ממש חסר נגיד, הן יותר מדי חשוכות ואין מספיק גיוון בצילום.
                    לרובן יש את אותה האווירה הרצינית...ואולי בסרט זה מעולה, אבל בסדרות אני אוהבת משהו יותר קליל.
                    הדרך שבה הקוריאנים מגישים את התוכן, המוזיקה שהם מוסיפים, המילים שהם בוחרים להדהד ואיך שהדמויות מתמודדות עם קשיים - פשוט מדבר אליי ברמה אחרת.
                    
                    אני יכולה ממש לראות את זה עכשיו, את הסצנות שבדרך כלל מופיעות בפרקים הראשונים, שבה הדמות הראשית הנשית חוזרת הביתה מיום קשוח עם כתפיים שמוטות, לא ממהרת להיכנס, יושבת בחוץ בלילה מסתכלת אל השמיים ושואלת אם יש אלוקים ואם הגורל שלה ישתנה...ואז פתאום החיים מתחילים להיות הוגנים אליה.
                    וזה קלישאתי אבל אני ממש אוהבת סצנות כאלה.
                    

                    ---

                    הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה

                    כותרת התגובה:
                    תוכן התגובה:

                    * אנא שים לב: מה ששנוא עליך אל תעשה לחברך. הקפד שלא לפגוע באחרים בהודעתך.
                    

                    • לפני 3 שנים ו-5 חודשים ממש אהבתי חיפושית

                      

                      חיפושית

                      את מה שכתבת בסוף.
                      באופן כללי יש בסדרות האלה (לא בכולן, אבל בהרבה מהן) משהו מאוד אמיתי.
                      הן נוגעות בעומק הכאב וגם מראות לך שאפשר לגעת באושר ושזה אפשרי.
                      הרבה פעמים העלילה כן תיפול לקלישאה זו או אחרת, אבל זה באמת לא משנה ואפילו יש משהו מנחם בלראות סדרה שיודעים איך היא תלך.
                      
                      את צודקת בעניין הגשת התוכן שלהם, לפעמים יש משפטים שנאמרים שם שאני מצטערת שאני לא לוקחת דף ועט כדי לכתוב לי שיהיו לי להשראה ולמזכרת. יש הרבה חכמה שנאמרת שם, יש שם משפטים כל כך יפים ומדויקים על המציאות שלנו.
                      
                      נזכרתי בינתיים בעוד 2 סדרות שאהבתי:
                      
                      וינצ'נזו- סדרה מאוד מושקעת, ממש נהניתי ממנה. סיפור האהבה זניח שם, יחסית לעלילה.
                      
                      גונג שים היפה- ראיתי מזמן, זכורה לי לטובה. אם לא ראית אני חושבת שתאהבי.
                      

                      ---

                      הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה

                      כותרת התגובה:
                      תוכן התגובה:

                      * אנא שים לב: מה ששנוא עליך אל תעשה לחברך. הקפד שלא לפגוע באחרים בהודעתך.
                      

                      • לפני 3 שנים ו-5 חודשים אח, איזה כיף לדבר על זה עם מישהי שמבינה. סייג'

                        

                        סייג'

                        החוכמת חיים שם היא ברמה אחרת.
                        כל כך הרבה דברים למדתי מהדרמות האלה, יש הרבה שהן נטו למטרות בידור, אבל גם בהרבה מהן יש עומק והן מראות הסתכלות אחרת על החיים.
                        
                        אני חושבת בכל דרמה יש לפחות איזה משפט אחד שמעורר השראה על החיים.
                        הם אולי קיטשים בכל מה שנוגע לרומנטיקה, אבל בכל פעם שהם אומרים משהו על החיים, זה משהו חדש שאף פעם לא שמעתי.
                        כאילו, כשאחת הדמויות בבעיה, ודמות אחרת באה לתת לה עצה - זאת תמיד עצה מקורית וכנה מהלב שאי אפשר היה להעתיק משום מקום אחר.
                        זה נותן הרגשה שהם באמת מבינים את לב העניין.
                        
                        קיצר, זה כבר שרשור ארוך מדי אז נסיים אותו כאן.
                        אולי אני צריכה להתחיל לעשות רשימה של כל הדרמות שראיתי כי זה באמת נהיה יותר מדי.
                        

                        ---

                        הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה

                        כותרת התגובה:
                        תוכן התגובה:

                        * אנא שים לב: מה ששנוא עליך אל תעשה לחברך. הקפד שלא לפגוע באחרים בהודעתך.