פורומים » סיפור שכתבתי
כתבת סיפור למגירה? זה הזמן לשתף את קהילת הקוראים הישראלית ולקבל חוות דעת.
כתיבת הודעה חדשה בפורום סיפור שכתבתי
» נצפה 463 פעמים מאז תחילת הספירה.
-
לפני 3 שנים ו-6 חודשים - סייג' (ל"ת)
-
לפני 3 שנים ו-6 חודשים סוף טוב Hill
מה זה בכלל סוף טוב, סאן? אם אנחנו בסימן התחדשות, התחלות חדשות, הרהור וחשבון נפש- מהו סוף טוב? הרי גם הסופים שנגמרים 'טוב' אחרי מאבק, אחרי שקילפנו עוד שכבת אמון שהתנפצה לנו בפנים, אחרי ששוב פגשנו בפינות חשוכות אנשים שחושבים שיכולים לפלוש למרחב שלנו, אחרי שהצלחנו 'למגר', לשנות במעט, לשפר זוית של קרן אור למישהו אחד בודד.. אחרי כל הכובד, הגיע סוף טוב. ואז, מה? מה ערכו? ברצינות אני שואלת, מה הערך שלו? איך נתקף את ההצלחות הקטנות הללו או לחלופין הצלחות גדולות באופן יחסי, כי הכל יחסי בחיים הללו. לכאורה זה אמור להיות שווה את זה, לא? משעולי הדרך שאנו עוברים בה, הכאב, העבודה הקשה שנשקיע, יש להם purpose, נכון?
כתבת שעברת את השנה הנוראית בחייך ואני מקווה שאת לא מכוונת למה שאני חושבת. מתייחסת לזה רק כדי להזכיר לך את 'אם הקלישאות' שמרימה את ראשה לתוכחה פעם אחר פעם והיא שאנשים יותר חזקים ממה שהם חושבים. שהם מסוגלים להתמודדות מורכבת, גם כזו שמכילה הרבה כאב, אבדן עצמי. מקווה שאת זוכרת את זה.
באשר לגברים.. הו סאן, את עוד תכירי לא מעט גברים מחורבנים (וסליחה על המילה אבל אני מתה על הקללה הזו ולרוב לא מרשה לעצמי להשתמש בה) וגם גברים טובים ולפעמים תרצי את ההתנסות הרגשית שכרוכה באדם שאינו עושה לנו טוב, עד שתביני שהדבר הכי יפה ומושך ושובה לב בגבר זה עיניים טובות ולב ענקי. מאחלת לך שאלו יהיו המפגשים שלך עם גברים.
ונקודה אחרונה שאתייחס אליה- עניין האנוכיות.
כולנו אנוכיים במידה מסוימת, כל עוד האנוכיות שלך אינה פוגעת באופן מכוון באחרים.. let it be. עם הזמן תלמדי איך לנווט אותה, להתנהל דרכה בצורה שהיא לא תפגום בקשרייך.
*אריה בחלום? מעניין. אני לא זוכרת את החלומות שלי ולכן מניחה שפשוט אני לא חולמת או משהו בתת מודע שלי דפוק.. ;) סתם.. אני ישנה ממש מעט כבר תקופה ארוכה ומתעוררת המון בלילה ואז מסכים וכו'.. כך שהבנת.
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה-
לפני 3 שנים ו-6 חודשים זה כבר תלוי על הסוף של מה מדברים. סייג'
אני חושבת שאנחנו תמיד נצטרך להתמודד עם דברים מסוימים שוב ושוב מבלי שיהיה להם סוף.
אבל אם יש משהו אחד, שממש מייסר אותנו וחשוב לנו, אז מותר לנו לרצות ולעבוד על כך שיהיה לו סוף טוב.
שלא נצטרך להתמודד אם אותן הבעיות שאותו הדבר גרם לנו שוב.
זה לא סוף כולל, זה פשוט סוף של סיפור ספציפי אחד.
למשל, הסיפור עם המשקל שלי וזה שאני לא מצליחה לרדת לא משנה כמה אני מנסה, סוף סוף נגמר, והסוף הטוב שלו הוא שאני כבר לא צריכה להתמודד יותר עם מה שהייתי צריכה להתמודד איתו כשהייתי 10 קילו יותר.
אני לא כותבת על זה, כי זו תקופה בחיי שעדיף לי לשכוח ממנה, כי שוב ושוב הזדעזעתי מאיך שאנשים מדברים אליי ואיך שהם נכנסים לי לצלחת.
עכשיו אני כבר לא צריכה לשמוע את אמא שלי אומרת שאני "חזירה" רק כי קניתי שוקולד, או את אח שלי קורא לי חבית.
זה סוף טוב, אבל סוף טוב של משהו אחד, זה פחות משקל לסחוב איתך.
הסוף הטוב הוא בהרגשה שבטעם שנשאר.
יש סופים טובים שמשאירים טעם מר, כמו כשעבריין נכנס לכלא על משהו נוראי שהוא עשה.
במקרה כזה, הסוף הטוב תלוי באיך העולם מרגיש ונראה אחרי.
מה ערכו של סוף טוב?
אין ערך בלהיות קצת יותר מאושרים מאתמול?
אין ערך בלהתקדם מעבר למשהו שחשבת שלא תצליח לעולם לעבור, ולעבור הלאה?
האם זה שווה את זה? - לפעמים אנחנו לא הכי טובים בלעריך ולהבין מה זה בכלל ה"זה" שקיבלנו עם הסוף הטוב.
לפעמים, אנחנו פשוט רוצים לעבור הלאה לסיפור הבא...ובמקום שזה שעברנו משהו יצאנו ממנו יחזק אותנו, אנחנו סוחבים גם את הסיפור הישן, כאילו הוא לא באמת נגמר.
סוף טוב, לא באמת משנה משהו בחייך, אם אתה ממשיך לסחוב איתך את הסיפור כשכבר אין צורך.
זה עניין של הכרת תודה, של היזכרות, של לתת לעבר לחזק אותנו במקום להזכיר לנו שתמיד יהיה כאב ובעיות וזה אף פעם לא באמת "נגמר".
לפעמים, סוף טוב זה גם לדעת שאם מה שקרה יקרה שוב, את תשרדי את זה ותדעי מה לעשות.
נראה לי שזה באמת תלוי באיך אדם סופג ומשתמש בסוף הטוב שלו, יותר מאשר בעובדה שהסוף אכן טוב.
"השנה הנוראית בחיי", בהשוואה לשאר השנים שכבר עברתי.
אולי קרו דברים שהכאיבו לי יותר בשנים קודמות, אבל מעולם לא הייתה שנה יותר נוראית עבורי מהשנה הזאת.
זה לא אומר שהנורא מכל קרה, זה פשוט אומר שעבורי, הגעתי לשיא של אומללות וכאב שמעולם לא הגעתי אליו לפני, ואני מקווה שאני לא אשבור אותו שוב כל כך מהר.
“You never know how strong you are until being strong is the only choice you have.”
- בוב מארלי
את יודעת, אני לא חושבת שהבעיה שלי עם גברים היא שאני לא יודעת למי להימשך.
אני פשוט לא באמת מתחברת עם אף אחד, אבל אני תמיד מנסה, ומשהו בזה שאני צריכה להתאמץ כדי לראות בגברים את מה שתיארת, פשוט גורם לי לחשוב שאין מצב שזו אני הבעיה.
אז החלטתי שאני לא צריכה להתאמץ, ושאם מישהו באמת בשבילי, אני כבר אזהה ולא יהיו לי כל כך הרבה ספקות ולילות חסרי שינה.
אני חולמת מודעת, ואני חושבת שזה בגלל שאני ביום יום שלי משקיעה הרבה זמן בלחשוב, אני לא משאירה את הבלאגן שבראש שלי לשינה, אני פותרת את מה שאני יכולה עם עצמי כשאני ערה, ואז אני הולכת לישון עם ראש ריק לגמרי, וזה נראה לי מה שמאפשר לי לחלום בקלות.
נראה לי שאנשים שמודעים לעצמם פשוט חולמים יותר, כי יש פחות מחסומים.
שינה זה לא משהו שבא לי בקלות, ואני תמיד יודעת באיזה מצב נפשי אני לפי איך שאני ישנה.
רוב היום יום שלי מתעסק בריפוי והיכרות עם עצמי, בשנים האחרונות כל מה שעשיתי היה לנסות להבין את עצמי ואת העולם הפנימי שלי, וזה מאפשר זרימה יותר קלה של חלומות.
גם המשפחה שלי לא כל כך חולמים, ואם הם כן אז אלו סיוטים שהם לא רוצים לדבר עליהם.
לוקח לי בממוצע שעה ומשהו להירדם, אז זה אומר שאת השעה ומשהו הזה אני מעבירה איפשהו על הגבול בין מודע לתת מודע, וסוג של מנקה את הראש מהיום שעבר עליי, ואני די בטוחה שזה מה שמשפיע על החלומות שלי.
לפעמים אני ממש עמוסה בחלומות, ואני לא יכולה לזכור אותם כי זה פשוט יותר מדי לזכור, ואני זוכרת רק את הסוף ואת הדברים שתפסו לי את העין.
אני פשוט זוכרת דברים, למשל השם "דניאל" כבר הופיע בחלומות שלי יותר מפעם אחת, ואז נוצר קישור בין החלומות הישנים לחדשים ואני זוכרת יותר כי זה פשוט חלק מסיפור שלא נגמר בתוך הראש שלי.
עכשיו נוסף גם השם "אריק", אז אני יודעת שהתת מודע שלי מתסבך ומנסה להבין מה ההבדל בין "אריק" ל"דניאל" ומה הם מסמלים עבורי.
אני לא יודעת אם זה כי יש לי הבנה ואני מתמצאת בחוקי החלומות, אני פשוט טובה בחלום, לצערי זה אחד מהדברים המעטים שאני טובה בהם וכמו השאר, גם הוא פחות או יותר חסר ערך.
אבל זה מגניב להצליח לקרוא משהו בחלום, כי אומרים שזה כמעט בלתי אפשרי לעשות את זה, או לספור את האצבעות.
אני יכולה לדבר על החלומות כל היום אז אני אעצור כאן חחחחח
נ.ב
אני חושבת שסוף טוב זה חופש ממשהו.
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה-
לפני 3 שנים ו-6 חודשים כתבת Hill
דברים נכונים, בעלי גישה בריאה.
במישור האישי, בהתמודדויות הפרטיות שלנו- מסכימה לגמרי שכך צריך לחתור להתנהל ולאמץ את זוית הראיה שהצגת.
אבל יש התמודדויות בחיים שהמניעים להן הם לא אנחנו עצמנו. It's not about us, אנחנו רק כלי קיבול, אנחנו רק אפשרות למישהו, למשהו, ומעצם היותנו כך, מוטל הרבה על הכף.
מצוין שאת מנסה להתחבר ולא חוסמת את עצמך ולצד זאת בונה את החסמים שלך. מכל אדם שנכנס לנו לחיים אנחנו לומדים עוד משהו על עצמנו, ועל מה שעושה לנו טוב ונרצה לעצמנו.
לפעמים מישהו יכול להיות עבורך ועדיין תחושי ספקות, חוסר וודאות. חיבור של שני אנשים, אפילו הבסיסי ביותר, יכול להיות כרוך בתהיות, זה מעצם העובדה ששני אנשים שונים מתקשרים. מנסים לבנות הבנה מסוימת. אחד הדברים הכי מאתגרים זה להצליח להבין מישהו אחר ושיבינו אותנו. וזו תחושה כל כך טובה כשזה קורה.. :)
נשמע מרתק עולם החלומות. אין לי מושג קלוש בו. זכור לי מעט מידע מלימודיי באוניברסיטה בהקשרים של תת מודע.
'סוף טוב זה חופש ממשהו'- אהבתי סאן. משפט כל כך נכון ומדויק.
חופש ממה, לדעתך?
הקונוטציה הראשונה שעולה בי היא בהקשרים אקטיביסטים. הלוואי ונוכל להעניק ולו הזדמנות של חופש לאנשים אחרים, הזקוקים לכך כל כך.
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה-
לפני 3 שנים ו-6 חודשים אני חושבת שזה יכול להיות כל דבר. סייג'
בגלל זה כתבתי "משהו" ולא למשל..."פחד", "בושה", "כאב".
כולנו קשורים למשהו, זה יכול להיות תכונה שלילית בעצמנו, כמו התמכרויות למיניהן ואובססיות. זה יכול להיות בן אדם אחר. זה יכול להיות חשש מהעתיד, אם זה בנוגע לזוגיות או פרנסה או בריאות.
אדם חולה ירצה חופש מחולי, אז הסוף הטוב שלו זה בריאות.
אדם עני ירצה חופש מעוני, אז הסוף הטוב שלו זה שלא יהיה חסר לו את מה שהוא צריך כדי לחיות בכבוד.
אדם בודד ירצה חופש מהבדידות, אז הסוף הטוב שלו זו זוגיות שממלאת ולא גורמת לו להרגיש בודד.
לפעמים אנחנו מקבלים את מה שאנחנו רוצים, וזה איכשהו עדיין לא סוף טוב.
אנחנו יוצאים עם אנשים שלא באמת גורמים לנו להרגיש בבית, אנחנו ממשיכים לעשות דברים מזיקים לנו בריאותית גם אם כרגע אנחנו לא רואים את זה, ואנחנו מרגישים שחסר לנו רכוש וכסף לא משנה כמה יש לנו.
הסוף הטוב לדעתי, הוא חופש מלרצות משהו שאין לך.
אם נוכל להיות מסופקים בכל יום ממה שיש לנו, אני מניחה ששם אנחנו הופכים סוף טוב, לחיים טובים.
כאלו שחופשיים מצורך במשהו שאין, או מרגשות קשים שחוסמים אותנו מלהגשים את מה שאנחנו רוצים.
11:11 (לא יודעת אם זה עדיין מעצבן אותי, אבל זה כבר נהיה יותר מדי צפוי. אני כנראה יותר מדי מול מסכים עם שעונים)
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה
-
-
-
-
