פורומים » סיפור שכתבתי
כתבת סיפור למגירה? זה הזמן לשתף את קהילת הקוראים הישראלית ולקבל חוות דעת.
כתיבת הודעה חדשה בפורום סיפור שכתבתי
» נצפה 494 פעמים מאז תחילת הספירה.
-
לפני 3 שנים ו-6 חודשים - סייג' (ל"ת)
-
לפני 3 שנים ו-6 חודשים חג שמח עופר
יפה מאוד , וקצת עצוב . מעדיף שלא להיפרד אם ככה מרגישים . לא ??????????
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה-
לפני 3 שנים ו-6 חודשים אני מנסה לענות לך עופר סייג'
אבל אני קצת מתקשה להבין מה זה אומר "אם ככה מרגישים".
זה שיר על פרידה ממשהו שסחבת איתך הרבה זמן, והוא לא מתרכז ברגשות שלך כלפי המשהו הזה, אלא רק בחווית הפרידה שלך ממנו.
אפשר להיפרד באהבה רבה ממשהו שעשה לך חיים קשים, ואפשר להיפרד ככה גם מסתם אנשים.
כתבתי את זה כי ניסיתי לתפוס תחושה מסויימת אבל לא היה לי זמן ממש לרדת לפרטים הקטנים שלה, אז כתבתי רק רמזים.
נתת לי הזדמנות לצלול לגרסה המורחבת שלא היה לי זמן לכתוב כמו שצריך...
אני חושבת שיש הבדל בין זה שנפרד לזה שנפרדים ממנו, הקטע הזה לא נכתב על אדם ספציפי אבל זה בעיניי ברור שזה שמחליט להיפרד שלם עם זה ואפילו שמח לעבור הלאה, בעוד שזה שנפרדים ממנו לא ממש חולק את אותם הרגשות.
אבל מכיוון שהוא לא רוצה להפריע כי הפרידה היא משהו שבסופו של דבר צריך לקרות, הוא נותן לזאת שעוברת דרך הדלת, לעשות את זה בדיוק כמו שהיא רוצה, ולומר את כל מה שהיא חושבת ומרגישה על הפרידה הזאת.
בבית השלישי, בזמן שהיא יודעת שאין לה חרטות, היא מנסה לאהוב ולחבק את זה שהיא משאירה מרחוק כדי לברר אם הוא חולק את אותה זווית הראייה כמוה, וכשהיא מבינה שזה לא באמת משנה אם הוא "מסכים" איתה על הפרידה הזאת ומרגיש שזה גם הזמן שלהם, היא אומרת לו ולעצמה שזה בסדר להרגיש "קשת של רגשות".
בבית הרביעי היא מחליטה שהיא לא רוצה להתמהמה יותר, כי שוב זה ה"זמן לנפנף לשלום", היא מרגישה שאין טעם לברר אילו בדיוק רגשות מעורבים קיימים ברגע הזה, כי מבחינתה, זה לא ישנה דבר וזה גם לא הזמן לדיונים, כי שניהם יודעים שזו לא פרידה מתוך חיפזון, והיא כבר אמרה לו ולעצמה בבתים הראשונים שהכל שונה, ושזה בסדר לשחרר, ושפרידה לא חייבת להיות קשה וכואבת.
זה יכול להיות פשוט כמו לראות איך דלת מסוימת בחיים נסגרת מעצמה, ואיך דלת אחרת נפתחת, ולהחליט לקבל את ההזמנה במקום לנסות לחזור למה שכבר היה.
מכיוון שהיא לא בטוחה מה הצד השני מרגיש, והיא לא רוצה לומר משהו שיגרום לו להרגיש כאילו היא לא יודעת מה עובר עליו ברגעים האלה אבל גם לא ממש רוצה לשאול ולשמוע, היא אומרת "לחייך או להזיל דמעה", כדרך לתת רשות לשניהם להראות את מה שהוא מרגישים, מבלי שיפוטיות או בלבול.
היא לא רוצה שאם פתאום הוא יראה אותה מזילה דמעה, אז הוא יחשוב שאולי משהו השתנה בדקות האלה מאז שהוא ראה אותה מחייכת, אז היא אומרת שאם הוא יראה אותה דומעת, שידע לא לנסות לפרש את זה כעצב או חרטה, אלא משהו מעורב ולא סותר את החיוך והשמחה שלה לעזוב ולעבור שלב.
בבית החמישי היא מתחילה לצעוד לאחור אל הדלת החדשה, והיא מסתכלת עליו, כי היא רוצה לתת לו את התחושה שבכל רגע שהיא איתו, ובטווח הראייה שלו, היא רואה אותו ונותנת לו את הכבוד.
היא לא רוצה לראות אותו נפגע בשניות האחרונות, ואם יש איזשהו רמז לחרטה אצלו, היא רוצה לראות את זה, אז היא צועדת לאחור, כי מבחינתה, העתיד יכול לחכות לה עד שתעבור את הדלת ובאמת תסתובב, תראה, ותהיה מעבר לדלת.
בבית האחרון היא אומרת לו "ביי" כי אין לה כוונה לחזור, והיא גם לא רוצה לגרום לזה להישמע כאילו זה משהו שיכול לקרות, כי היא לא יודעת מה יכול או לא יכול להיות ברגע שעוברים את הדלת.
והוא אומר "להתראות", ורק אז היא יודעת איך הוא באמת מרגיש כלפי הפרידה, ושהוא מקווה שאולי יום אחד הם יפגשו שוב, ושזה לא "ביי" חתום וסגור מבחינתו.
אז אתה עדיין חושב שעדיף לא להיפרד אם ככה מרגישים?
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה
-
-
לפני 3 שנים ו-6 חודשים יפה. חץ מקסת
"יפה" זה לא מה שאני אומר לך. "יפה" זה תרגום של התחושה והסיפוק שעברו לי בראש כשסיימתי קרוא את זה.
"יפה" קטן ומסופק, קצר וקולע. קצת מתחכם ובוהה בהבעה רבת משמעות, אבל סה"כ רק שלוש אותיות. :)
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה-
לפני 3 שנים ו-6 חודשים תודה חץ מקסת סייג' (ל"ת)
-
-
