אם אני כותבת על מישהו, אני ארצה לדבר איתו.
רוב הקטעים שלי לא מכוונים לאדם ספציפי, אלא לדמות משולבת של רעיון או חוויה מסויימת.
למשל, אם גבר אחד מעצבן אותך, וגבר שני מעצבן אותך, ובעצם כל הגברים באיזשהו אופן עיצבנו אותך, ואת כותבת טקסט שמתייחס לגבר אחד, מי זה יכול להיות?
שילוב של כולם, זה בעצם לא אף אחד מהם.
הסיפורים שלי ללא ספק, 99% לא מדברים על אף אחד.
השירים שלי לפעמים, פונים לדמות מסויימת, אבל לפעמים אני גם לא בטוחה מי היא.
אני פשוט אוהבת דיאלוגים של "הוא" ו"היא", ולפעמים זה לא באמת זכר ונקבה, פשוט כוחות מנוגדים.
לפעמים הכתיבה היא "הוא".
לפעמים האהבה היא "הוא".
לפעמים זאת בכלל אני, בלשון זכר.
אין ממש סדר, אז אני לא יכולה לתת לך תשובה מוחלטת, כי אני גם לא כל כך עוקבת וחושבת על מי אני כותבת.
גם אם אני יודעת שכתבתי קטע מסוים על מישהו ספציפי, אם אני בוחרת לפרסם אותו אחרי שנתיים, מבחינתי זה כי זה כבר מעבר לאותו בן אדם.
קיצר, מקווה שאני לא מבלבלת.
הוסף תגובה |
קישור ישיר להודעה