בֵּיתִי
לְבֵיתִי חֲדָרַיִם,
וּמֵעַל עֲלִיּוֹתַיִם.
לֹא דֶּלֶת, לֹא צֹהַר, לֹא חַלּוֹן,
לֹא תְּרִיס, לֹא מִפְתָּן, לֹא וִילוֹן.
לֹא מֵעֵץ וְאֶבֶן נִבְנָה,
לֹא בְּהוֹן דָּמִים נִקְנָה.
בְּבֵיתִי לְמַכְבִּיר פִּנּוֹת,
חַמּוֹת וּפָנִים מַסְבִּירוֹת,
לְיַקִּירוֹת וְיַקִּירִים,
לַאֲהוּבוֹת וַאֲהוּבִים,
לַחֲבֵרוֹת וַחֲבֵרִים,
לִידִידוֹת וַעֲמִיתִים.
כֻּלָּם בּוֹ יַחְדָּו דָּרִים,
בִּכְפִיפָה אַחַת שׁוֹהִים.
הָיוּ אֻשְׁפִּיזִין לָנֶצַח,
לֹא יָצְאוּ הַפֶּתַח.
בְּפִנּוֹת לֹא כָּלָה חֹם,
לִימֵי אַהֲבָה וְתֹם.
מִדֵּי שַׁחַר אָקִיץ לְבָרֵךְ,
לִפְקֹד כָּל פִּנָּה אֵלֵךְ.
לְמִי צַפְרָא טָבָא לְאַחֵל,
לְמִי שֶׁלֶם רְפוּאָה אֲיַחֵל.
אֶפְקֹד אֶת כֻּלָּם,
אֲהַבְתִּים בְּנֶפֶשׁ וָדָם.
לְבֵיתִי חֲדָרַיִם,
וּמֵעַל עֲלִיּוֹתַיִם.
לֹא רִיב בּוֹ, לֹא מָדוֹן,
לֹא שִׂנְאָה וְלֹא קָלוֹן.
בֵּיתִי הוּא זֶה הַלֵּב,
מִלֵּדָה עַד נֶצַח אוֹהֵב.
א' ניסן ה'תש"פ
הוסף תגובה |
קישור ישיר להודעה
