פקחתי את עיני, היה אז חודש שבט,
ראיתי מעלי ציפור קטנה אחת
ותכלת השמים וענן יחיד
וראיתי
את ההר הירוק תמיד.
ההר הירוק כל ימות השנה
אני עוד חולם ושואל
לנשום רוחותיך כבראשונה
לשכב בצילך כרמל.
במשחקי ילדות קלי השיכרון
רדפתי פרפרים, החלקתי במדרון,
ועת חיפשתי לי מסתור ללב תמים
אז ברחתי
אל ההר הירוק תמיד.
ההר הירוק כל ימות השנה
אני עוד חולם ושואל
לנשום רוחותיך כבראשונה
לשכב בצילך כרמל.
בשנות הנעורים, בשנות האהבה,
טיפסנו בשביליו, ידי בתוך ידה,
השקפנו למרחק, לעבר העתיד
וחלמנו –
על ההר הירוק תמיד.
ההר הירוק כל ימות השנה
אני עוד חולם ושואל
לנשום רוחותיך כבראשונה
לשכב בצילך כרמל.
הלכנו לצבא גדולים ונבוכים,
מתוך המלחמות חזרנו כאחים
הבאנו על כפיים רע וידיד
ונפרדנו –
מול ההר הירוק תמיד.
ההר הירוק כל ימות השנה
אני עוד חולם ושואל
לנשום רוחותיך כבראשונה
לשכב בצילך כרמל.
וילדינו כבר היום הם עלמים
הורינו – שערם הלבין מרוב ימים
אך צעירים נהיה כל בוקר, עת נביט
אל אחינו –
אל ההר הירוק תמיד.
ההר הירוק כל ימות השנה
אני עוד חולם ושואל
לנשום רוחותיך כבראשונה
לשכב בצילך כרמל.
יורם כתב את השיר על הר הכרמל שהשקיף על קיבוץ יגור בו הוא גדל. טהרלב כתב על השיר:
"היום לומדים אותו ילדים בגני הילדים ובגלל השורה 'פקחתי את עיני, היה אז חודש שבט' הוא נחשב לשיר של ט"ו בשבט... אך אני כתבתי אותו באמת על יום הולדתי. נולדתי בתאריך כ"ב בשבט תרצ"ח. לכל אורך השנים חגגתי ביום זה את יום הולדתי, ועד שהתגייסתי לצבא לא ידעתי את התאריך הלועזי של יום ההולדת..."
הוסף תגובה |
קישור ישיר להודעה
