מעשירים אותנו, בונים והורסים אותנו.
משאירים בנו חורבות.
זה יפה בכאבו, זה מעורר אותנו, זה מכבה חששות ומעיר תחושות ממלאות.
זה שווה את זה. לזנוח את קו המתאר שבנו, ההולך במסלולו, הצועד בנוקשות או בגמישות, איש איש וקוו שלו.
גם אם היא מפרקת אותך לגורמים, אל תרפה מהתחושה שהיא מעוררת בך.
מחזירה אותך לחיים, גם אם לקצת - זה ראוי. גם לכאבו.
**כתבת יפה כהרגלך, ראסטה.
הוסף תגובה |
קישור ישיר להודעה