פורומים » המלצות קריאה
קראת ספר טוב במיוחד? בוא וספר לנו עליו.
כתיבת הודעה חדשה בפורום המלצות קריאה
» נצפה 2307 פעמים מאז תחילת הספירה.
-
לפני 16 שנים ו-7 חודשים "נער קריאה" מישהו קרא? סופרת כבסים
אני לקראת סופו של הספר, הספר מרתק ומרגיז אני קוראת אותו באנגלית. (למרות שבמקור הוא בגרמנית). הנסיון של הדור השני והשלישי לנאצים - להסיר אחריות מהאדם הקטן, זה שלא ידע לקרוא, זה שלא היה לו חלק. ועם זאת מעלה אצלי את השאלה, כיצד אני הייתי מתנהגת.
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה-
לפני 16 שנים ו-7 חודשים הוא לא מקשה על הקורא פסיכולוגית או פילוסופית... nit
קראתי אותו לפני כשלוש שנים, בעברית. הספר נקרא אצלי די במהירות, כנראה בגלל הפשטות שבו, הוא לא מתיימר ולא מקשה על הקורא פסיכולוגית או פילוסופית. בואי נגיד שהוא הרבה יותר טוב מהסרט. בקשר לנסיון של הדורות הבאים לטשטש את האחריות - אני לא כל כך הרגשתי בכך, בכל אופן, זה לא הפריע להנאת הקריאה שלי או למה שקיבלתי מהספר. אל לנו לקטול כל דבר שמתייחס לשואה בעקיפין או בחלוף מהמורות הזמן. אני חושבת שצריכים להיות סלחניים איתו, עם הספר, מבחינה היסטורית, ולקראו כספר גרידא, אם יורשה לי להוסיף, אפילו - ספר טוב.
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה-
לפני 16 שנים ו-7 חודשים מוזר שה"כנסו כנסו" הזה מופיע עקב אי כתיבת כותרת... די מקומם... להבא אדע, עד עכשיו היתי חדשה:) nit (ל"ת)
-
-
לפני 16 שנים ו-7 חודשים קראתי ואהבתי לי
קראתי מזמן מזמן,בעברית ושבוע שעבר אף ראיתי את הסרט.
ואהבתי אותו מסיבה פשוטה-כי בעיני הוא לא סיפור על השואה,אלא סיפור אהבה.
שהמסגרת העוטפת אותו היא התקופה והפשעים שנעשו.
ובמילותי אלו אני מסתמכת יותר על הסרט,כי את הספר,כאמור,קראתי מזמן.
ובכלל,אני זוכרת גם מהספר וגם מהסרט,שהדגש היה יותר על עצם הפשע שהיא עשתה.
הוא כל כך לא חיבר אותי אל השואה שבאותה מידה יכלו להאשים אותה ברצח המוני אחר.
אני יותר התחברתי לסיפור האהבה,שלמרות הכל הוא עוד שולח לה קלטות לכלא.
אבל אם אני אבחן את הספר כיצירה שנכתבה על השואה-הרי אני מסכימה עם כל מילה שלכן.
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה -
לפני 16 שנים ו-7 חודשים אני מסכימה שיש משהו פשטני ומקומם בספר נטעלי
ועם זאת, נהניתי מקריאתו והוא אכן מעורר מחשבה. לדעתי, אחת הסיבות לתחושה שאת מתארת יכולה להיות ההקף המצומצם של הספר וחוסר היומרה מלכתחילה לתת תשובות או אפילו לספק תמונה מלאה. באופן מעניין גם אני הרגשתי כך בעקבות הצפיה בסרט - ואילו דוקא כשקראתי את הספר לראשונה (לפני כשנתיים) לא הרגשתי בעייתיות מיוחדת איתו. אולי משהו במעבר לקולנוע פספס את הדקויות העדינות שכן משאירות מרווח פרשנות וביקורת לעומת הסרט (וזאת מבלי שיש לי ולו מלה אחת של ביקורת על המשחק של קייט וינסלט ושל רייף פינס - שניהם היו נהדרים). אגב, אני דוקא בעד ספרים שמציגים את המציאות בתקופה ההיא ככזו שאין בה תשובות החלטיות (זה ניסוח מאוד כללי) ואכן, עם כל הקושי שיש לי להגיד את זה (כנכדה לניצולי שואה) - השאלה "כיצד אני הייתי מתנהגת" בסיטואציה היא באמת שאלה שלא בטוח שיש עליה תשובה אבל דוקא בכך טמון כוחה - כי הקורא ממשיך להתחבט בשאלות המוסריות ולהתמודד איתן במקום לקבל כמובן מאליו ציווי חברתי כלשהו. אני חושבת שהגדולה של הספר הזה (אם אפשר להשתמש במלה הזו פה) היא בכך שהוא מעורר את השאלה הזו מבלי שניתן ממש לענות עליה ובכך הוא הופך לספר מטריד. ומהסיבה הזו אני גם חושבת שהספר הזה לא יכול היה לצאת בשנים הראשונות שלאחר המלחמה אלא רק בשנים האחרונות. בדיוק כמו ש"נוטות החסד" לא היה יכול להתקבל אז ואילו היום כן (והוא עדיין מעורר התנגדות).
בכל אופן ואם לסכם - יש משהו מעצבן בספר/ בסרט/ בעלילה אבל ואולי בזכות זה אני זוכרת אותו כספר מרתק ומעורר לבטים ומחשבות - כך שמבחינתי הוא לחלוטין שווה את הקריאה. ועכשיו משהעליתי את כל זה על הכתב אני מרגישה שהסרט לא הזיז לי ולו שמינית ממה שעשה לי הספר...כך שאני לגמרי ממליצה על הספר ולא על הסרט מבחינת החוויה שנשארת עם הקורא בסיומה.
להבדיל ובהקשר דומה - אני קוראת עכשיו את "חלון פנורמי", עוד ספר שעובד לסרט (וגם הוא עם קייט וינסלט, השחקנית האהובה עלי) וגם פה - למרות שהסרט נצמד בסה"כ די טוב לספר, עדיין מתפספסים לא מעט ניואנסים ורבדים שהופכים את הספר לחוויה מורכבת ומעשירה בהרבה מהסרט.
עד כה הפעם היחידה שבה יכולתי להמליץ באותה המידה על ספר ועל סרט שעובד על פיו זה "ארץ קשוחה" של האחים כהן המבוסס על ספרו של קורמאק מקארתי. שניהם מופתיים ולא חוטאים זה לזה.
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה-
לפני 16 שנים ו-7 חודשים לא יכולתי לנסח זאת יותר טוב, סופרת כבסים
ללא ספק, הגדולה של הספר הוא בגלל התחושות המטרידות שהוא גורם לקורא וזאת על אף שלא סיימתי את הספר ואת הסרט עדיין לא ראיתי ואחרי שקראתי את דברייך אני לא משוכנעת שאצפה בו, על אף שקייט ווינסלט היא אחת השחקניות האהובות עלי.
כבר בשלב הזה אני ממליצה בהחלט על הספר, למרות שאין לי ספק שהוא ירגיז אותי עוד יותר, אחררי שאני אסיים אותו. הוא לא ספר "שואה" שאנחנו מכירים ואפילו לא ספר על תנועת הנגד או "כיבוש". לכן אולי אני מנסה לבדוק כל הזמן איפה הגיבור בכל זה, אביו המשכיל ומשפחתו הקיץ בבריכה עם החבר'ה, האמבטיות, כל זה מול הזוועות שהתחוללו. גם זה מטריד אותי כי איכשהו אני מזדהה עם הגיבור ברגשותיו כלפי חנה.ובחלקו הראשון של הספר אף מילה על המלחמה, גרמניה של אחרי המלחמה...
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה-
לפני 16 שנים ו-7 חודשים הסרט ממש לא הכרחי ואולי אפילו רצוי להימנע ממנו באמת... נטעלי
ככל שעובר הזמן מאז שצפיתי בו אני מבינה עד כמה הוא ב-א-מ-ת מכעיס. היה קשה להגיד זאת מיד בתום ההקרנה, רוב הצופים היו נפעמים מהמשחק של וינסלט וגם אני משוחדת בעניין זה, ונו - כמפגן של משחק טוב, אין ספק שזה תענוג לצפות בה. אני גם חלילה לא חושבת שמישהו התכוון לעשות סרט שיפגע בזכר השואה (מראיונות עם וינסלט התרשמתי שהיא מאוד רגישה וחרדה לנושא). אבל מבחינת התוצאה הסופית: התערובת של הקטעים הסקסים בהתחלה (כמעט חצי מהסרט, לדעתי ואין מה לעשות - כשרואים זאת באופן גרפי זה אחרת מלקרוא על כך באופן מופשט יחסית) בשילוב המשפט על פשעיה בזמן המלחמה (שתופס חלק קטן יותר או לכל הפחות שווה באורכו לחלק הראשון) והפערים העצומים שיש לגבי אורח החיים ותהליך הדה-נאציפיקציה שעבר על גרמניה באותה העת - מקוממים מאוד. יותר מדי. בטח כשהם דחוסים בתוך שעה וחצי.
מה שאת מתארת על ההתעלמות (שאולי קיימת או אולי רק לא מתוארת) של הגיבור/ משפחתו דוקא לא מטריד אותי במיוחד מהבחינה הזו שיש בהחלט סיכוי לא רע שזה שיקוף של המציאות - כלומר, זה כן מטריד אותי כבן אדם, שהתופעה הזו קיימת, אבל כקוראת - אין לי בעיה עם כך, נהפוך הוא, אני מעדיפה שיציגו את המציאות כהווייתה ויש סיכוי יותר מסביר שחלק מהגרמנים לא נותרו עם ייסורי מצפון או רגשות אשם על שעמדו מהצד או שהמשיכו עם חייהם כרגיל. מנגנון ההדחקה וחוסר הרצון לקחת אחריות או להצדיק את המעשים שנעשו אז הוא אנושי מאוד (לא שאני מצדיקה אותו כמובן, אלא מתארת זאת כנתון). כשצופים באלבומי תמונות של גרמנים מתקופת המלחמה רואים חיים יפים, פסטורליים (יצא לך לצפות באלבום התמונות שנמצא לאחרונה ובו תמונות של קצינים נאצים נופשים בהרים בזמן שירותם במחנות ריכוז וכו'? הם נראים במצב רוח מרומם להפליא) שלא לדבר על אייכמן במשפטו שאמר שהוא בסה"כ היה בורג.
מהבחינות האלה טוב שיש ספר כזה שעוזר ליצור תמונה מלאה ומורכבת יותר של המציאות וזאת לצד ספרי "שואה" מהסוג שאנחנו מכירים. בכל אופן, אני מחכה לחוות דעתך הסופית על הספר :) ומניחה שאחזור לקרוא בו מתי שהוא.
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה
-
-
-
