מעניין שאתה משתמש
בחריזה בריחית/מלאה - כאשר הסיומת היא םָב
כְּלוּב הַזָּהָב הַנָּאֶה/עַל אֶדֶן הֻצַּב.
לְעֵינֵי כֹּל יֵרָאֶה/ וּבוֹ הַזָּמִיר הַנֶּאֱהָב.
נִצָּב הַזָּמִיר עַל דַּרְגָּשׁוֹ/כְּנָפָיו הָרָפוֹת מֵאָנוּ עוּף, (או סיומת וּף)
זְנָבוֹ הָאָדֹם שָׁמַט לְאִטּוֹ/מְבַכֶּה עַל צִיּוּצוֹ הַשָּׁחוּף.
ובכל בית חוזר הרעיון רק הסיומת שונה.
חרוזים יפים ולא מאולצים.
כתוב כרגיל - איכותי
ממליץ להשתמש גם בחריזה פנימית שהיא יותר חופשית
ואין הכרח שהשורות הראשונות יהיו בחריזה. רק האחרונות בכל שורה ורצוי שהסיומת תהיה אחידה. לאורך כל השיר
אין זה גורע ממה שכתבת, רק זו עוד דרך בסוגי חריזה.
ואפשר גם שיר חופשי ללא חריזה, אבל עם רציפות סיפורית.
יום טוב.
גם כאשר אתה זמיר בכלוב זהב, כדאי לפחות שקולך יהיה צלול.
ומשאבד הכלי העקרי, איך ערך לזהב שמקיף אותך. ואתה כאילו "מת" ובטל מהעולם
מין משל לבני אדם
הוסף תגובה |
קישור ישיר להודעה
