פורומים » סיפור שכתבתי
כתבת סיפור למגירה? זה הזמן לשתף את קהילת הקוראים הישראלית ולקבל חוות דעת.
כתיבת הודעה חדשה בפורום סיפור שכתבתי
» נצפה 775 פעמים מאז תחילת הספירה.
-
לפני 4 שנים יש לי משמעות gigi
אני חיה בארמון אוורירי בגובה הירח
שם הכל סובב סביבי - צבעים ורוח של צלילים
ושם אין מחשבות ושם אין מעשים, רק אין-יים מרחפים, מקרינים
אבל הסקרנות גדולה מהפחד ואני מחליטה להתבזות ולהידחס
וזה נוראי וזה מדהים וזה נס והארציות מבוססת ואני,כמו כל אחד, שואלת ושואלת
וכואבת ונזכרת ולפעמים חווה ניתוק רגשי מלא גועל מהכלי בו אני שוכנת
כי אני מודעת למה שאני , למי שאני, אחרת
מה זה בכלל משמעות? יש מלחמת הישרדות ויש מלחמת מוסר ויש כאלה שרק רוצים להתברך
בנתונים כדי להתהדר בניצחונות חיוורים ויש תמיד תחושה שאנחנו רצים קדימה אך אנו בעצם
דורכים באותו מקום
ומה עוד , אני תוהה..מה עוד יש בעולם המחשבה
כמה מוזר שכן עתה אני מפחדת מכל סוג של אחר של חוויה,כבר לא יכולה לקפוץ למים
בלי אזהרה ומה הטעם לחפש משמעות בתורות נסתרות כשעמוק פנימה אני מסרבת לראות
שיש לי משמעות
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה-
לפני 4 שנים gigi יקירתי, Hill
כתבת יפה. מאוד.
הניצחונות החיוורים האלה, שתיארת שם, הם קודם כל בנינו לבין עצמנו. גם כשנדמה שגורם חיצוני (למשל אדם אחר) מניע אותנו לעברם.
התחושה הטובה שמגיעה בעקבות הניצחון (ניתן לכנות כרגע של אושר) מתאדה מהר מאוד. וזה לא רק כי אנחנו אנשים הישגיים בעולם תחרותי, אלא זו פעולה כימית שהמוח שלנו מבצע. (יש מחקרים רבים בנושא מתוך אסכולת הפסיכולוגיה החיובית).
התקפות (validity) למשמעות שלנו, של הקיום שלנו, לדעתי, לא מסתכמת בסך הניצחונות שלנו.
היא מתגלה בעצמנו, כשאנחנו נאלצים להתמודד.
וזה מרדף משתנה..
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה -
לפני 4 שנים גיגי אהובתי חני
מה יקרה אם נפסיק למדוד?
ברור שעדיין תהיה משמעות!
המשמעות היא לא קולקטיבית
כל אחד והדרך והשיעורים שלו.
תגידי לשופט לדיין ולתליין
שילכו הבייתה. הם סיימו תפקידם
ואת לא זקוקה להם יותר.
חיבוק גדול מלא משמעות
בעולם הוירטואלי שלנו על הצד
המואר של הירח.
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה-
לפני 4 שנים תודה חני gigi
על המילים החמות והחכמות,הלוואי שיכולתי לפעול כעצתך אבל אני חוששת שזה דפוס ידוע מראש שאני עושה על אוטומט חחחח
כל החישובים והשיפוטיות בעיקר בתוכי פנימה..לא רק ביחס לאחרים אלא כלפי עצמי , עם עצמי.
את מדברת על שיעורים אישיים שכל אחד צריך ללמוד אבל בבית ספר של החיים לא אומרים לך מה הבחינות, אם עברת
או היית גרוע ואפילו אם תשרוד את מחר..איך אפשר להיות שלווים עם כל זה? איך אפשר למצוא אלטרנטיבה שתמלט אותך מהמצב ההזוי
הזה? למה החיים תמיד מרגישים צורך להוכיח שהם הרוויחו את חייהם , ניצלו אותם , הגשימו אותם , לא בזבזו אפילו טיפה מהם
כשהמסר החברתי נוטה לנהיליזם מוחלט של קניות, חומרנות וכניעה לגירויים והסחות דעת ריקות?
מקווה שאני לא חופרת לך יותר מדי אני פשוט באמת צריכה לדבר על זה ואשמח אם תחווי את דעתך:)
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה-
לפני 4 שנים את לא חופרת חני
תעשי לך סוג של משחק בראש, סימולציה, תחשבי על "כאן" כעל בית ספר לנשמות.
מסביבך מלא אנשים וכל אחד ממלא תפקיד בחייך, כשהתפקיד נגמר ולמדת את השיעור הוא הולך, נעלם.
ואז תחשבי מה השיעור שלכל אחד מהאנשים סביבך בא ללמד אותך.
קנאה, אהבה, חמלה, התמדה, אימהות,חברות.כל אחד מוציא מאיתנו משהו אחר. עד שנגיע לאות ת'
יכול לקחת הרבה שנים או מעט...ואז גם אנחנו נלך. אז לא משנה עם מי נהיה בתחרות, זה לא יעבוד. זה רק את ואת ואת. (בלי אגו בבקשה, תשאירי ליד המטריה מחוץ לדלת איפה שהצניעות והענווה נמצאת:))
רק את יודעת מה הייעוד הנשמתי שלך.
אל תרוצי כי מחר השמש תזרח שוב
אם את לא מאמינה תצאי בבוקר עם משקפיים.
שנה טובה יקירה:)
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה -
לפני 4 שנים גם בעולם מבוסס חומר, Hill
כשהחומר הוא כלי להשגת שליטה, כוח, יתרון במשחק כוחות אינסופי, בהכתבה ומשיכת חוטים,
עדיין,
החומר לבדו לא יוכל ללא המשמעות. ללא החיפוש המתמיד אחריה. היא חמקמקה, משנה את כוחה עלינו, לעתים משקיטה בנו אמביציה רגעית, לעתים מזינה את הפחדים הכי גדולים שלנו.
אבל, gigi, היא התכלית עצמה. היא המהות הנעלה ביותר. גם כשתגיעי לאיתור מסוים ממנה, היא תשנה צורה ותגרום לך להמשיך לחפש.
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה-
לפני 4 שנים הי הילוש gigi
אני מסכימה איתך שהחומר הוא רק אמצעי (ולפעמים גם זה לא) וכמובן שהוא אינו ה-משמעות , אבל אני מתוסכלת מהחיפוש הזה ומתחילה לחשוב
שאולי כל הקונספט הזה מקולקל..אם ניתן "לטעום" רק מעט מהמהות של המשמעות , גם האישית וגם הכללית (אם יש כזאת), אז משהו כאן לא בסדר
, משהו כאן חוסם אותנו מהגשמה/גאולה.
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה-
לפני 4 שנים סיפוק Hill
במילים אחרות לדברייך (אם הבנתי נכון) - זו תחושת הסיפוק המועטה, שנחווה בהקשר של המשמעות שמרגיש לך קלוקל.
כלומר, הסיפוק הוא הביטוי למשמעות. לחלק מאוד ספציפי ממנה.
החיפוש הוא תמידי ולא ישתנה מהסיבה הפשוטה - התשוקות שלנו, הרצונות שלנו משתנים. ה'אושר' שלנו הינו בר שינוי אף על פי שבתכלית הוא מונע מעצמנו.
ניתו להסתכל על זה כאל מעברים נפשיים שאנחנו עוברים, מתבגרים, מחכימים, לומדים - אובולוציה. אבולוציה רגשית, תודעתית ושכלית שגורמת לנו לשנות את המטרות והיעדים שלנו כל הזמן. ההתפתחות הזו שלנו, גורמת לנו לחתור אחר משמעות כל פעם מחדש. וכשאנחנו משיגים אותה, מבטאים תחושת סיפוק מסוימת, מתחיל מסע למשמעות הבאה..
הגיוני שתחושי תחושת תסכול. מקווה שעם הזמן תצליחי לשנות זווית מחשבתית ובעצם להרגיש ברת מזל שאת מצליחה להגשים אותה, גם אם היא רגעית, נועדה למצות את עצמה בחלקיות מהוססת.
היא שלך, היא תוצר שלך על כל המשתמע מזה. היא ביטוי מסווים שלך. ההסתגלות 'למרדף' היא מסע בפני עצמו :)
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה
-
-
-
-
-
לפני 4 שנים מזדהה אילסוס
-
לפני 4 שנים אילסוס gigi
איזה כינוי מעניין..הוא מיוונית או שרק נדמה לי? שמחה שהזדהת אך עצובה ממה שזה טומן בחובו..
בעניין הכנות- למדתי שזה משחרר חלק מהמועקה שאני מרגישה לפעמים,כשאני נתקפת בקשיים פילוסופיים או אחרים,בעלי סגנון אישי.
גם אם בהתחלה נרתעתי מלחשוף את הנשמה מול זרים במרחב הוירטואלי , גיליתי שזו דווקא דרך לא רעה לקבל פידבקים חיוביים,כמו ההודעה שלך
וזה מנחם באיזה שהוא מובן. תודה.
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה
-
-
