פורומים » סרטים וסדרות
נוכל לדבר כאן על כל מיני סרטים; סרטים שנעשו על ספרים. סרטי דיסני. סרטים בלתי נשכחים. סרטים שנחקקו בראשנו לעד. סרטים שלימדו אותנו על עצמנו. סרטים שצבטו לנו בלב. סרטים שאכזבו אותנו. סרטים שאנחנו מחכים להם וככה עוד ועוד... סרטים שאנחנו מתכוונים לראות... נוכל גם להמליץ על סרטים אחד לשני! [הפורום של דניאל!]
כתיבת הודעה חדשה בפורום סרטים וסדרות
» נצפה 985 פעמים מאז תחילת הספירה.
-
לפני 4 שנים ו-3 חודשים "So, your bloke wrote a book. Any good? Hill
Of course.-
It's about you isn't it? -
Some of me. -
Oh, What did he leave out? -
The truth.-"
Closer, 2004
https://youtu.be/-eocP3-Ifag
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה-
לפני 4 שנים ו-3 חודשים יאאאאא gigi
היל , איזה סרט נוסטלגי ושחקנים מעולים חחח החיוך שלו בסוף הרג אותי! רציתי שהוא ופורטמן יהיו ביחד דאמט
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה-
לפני 4 שנים ו-3 חודשים נאמנות Hill
או יותר נכון העדרותה.
אני חושבת שהסרט מביע פקפוק מאסיבי לשאלת הנאמנות במערכות יחסים. כל הדמויות מותחות את הקו אחד של השניה, בודקות עד כמה נסבלת תהיה 'הבגידה' הבלתי נמנעת.
בסצנה הזו, המבט שלהם אחד בשני חורך. הוא מבטא הרבה יותר מהדיאלוג המילולי.. עיניים תמיד אומרות אמת, מביעות צורך גופני או נפשי שאי אפשר לכמת למילים. במבט נתפשת האמת כפי שהיא.
אני ראיתי ביטוי לשאלת קיום הנאמנות בכל אחת מהדמויות. הדמות של לאו הכי עצבנה אותי. חוסר אחידות משווע בין התחכום של אנה לאבדון שבאליס. גורם לתהות האם תמיד ננוע רגשית בין פרטנר אחד לשני? לפעמים זה לא מתקיים במקביל, אלא בתודעה הפנימית שלנו כזיכרון לאחד שהיה ולאחר שנוכח, או לשניהם שנפקדים.
החיוך שלו אכן שובה לב :) אנה לא ראויה לו. בעצם חושבת שהיא עצבנה אותי יותר. ההקרבות שהיא עשתה מעידות על האנוכיות שלה.
בימים אלו מוצגת הצגה בקאמרי המבוססת על הסרט (בעלת אותו השם), מומלצת מאוד.
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה-
לפני 4 שנים ו-3 חודשים אמממ gigi
נכון,הסרט בהחלט מעמיד בסימן שאלה את היכולת שלנו להיות נאמנים במערכות יחסים ולא לדלג אחרי התשוקה אבל אני חושבת שכולם היו אנוכיים,לא רק אנה.. כולם , כל אחד בתורו, רצה להתקרב יותר וכמובן שדווקא למי שרחוק ממנו אבל האירוניה היא בקרבת היתר שמפוצצת הכל וגורמת לפחדים ולבעיות בקשר. הסרט גם מדבר על הנאמנות לעצמך, להחלטה אחת נחושה שגם כלפיה קשה לנו להתחייב. שמת לב כמה פע' לארי אומר שהוא הפסיק לעשן או שהוא החליט שהוא הפסיק לעשן אבל בעצם הוא לא הפסיק? נראה לי שהייתה יותר מפעם אחת,חוץ מהסצנה ההיא עם אנה שהוא עושה הצגה נחמדה (יותר עבורה מאשר עבורו) וגם פה, יש את עניין ה"קרוב יותר" שככל שאתה רודף אחרי זה יותר, אחרי הקירבה לבן/בת הזוג או אחרי ההחלטה ההיא , להפסיק לעשן למשל זה יותר מתרחק ממך וככל שאתה משחרר יותר מהצורך לשלוט ולדעת ולאחוז , מה שאף אחת מהדמויות לא עושה,זה יעשה יותר קל.
אהבתי את זה שגם , בעקבות מתיחת הקו האחד של השני,כפי שהגדרת את זה,הסרט מעלה את השאלה של הסליחה. למרות שלא מראים איך כל צד שבגד מפייס את הצד שנבגד (מלבד לחזור אליו), עדיין מועלת השאלה על מה ניתן לסלוח ועל מה לא ואיך הסליחה חיונית על מנת להמשיך הלאה ולתקן את היחסים. לארי למשל סלח לאליס כי הוא הבין שככה זה כשאוהבים. בניגוד אליו,דן לא היה מוכן לסלוח לה ולכן איבד אותה.
בכל מקרה חחח תודה על ההמלצה, אבל אני לא חושבת שאצפה בהצגה כי אצלי,מה שתפס תפס ולא ארצה גרסא אחרת שלו (כמה לייב-אקשן-דיסני דחיתי, ממש ביאסתי חברות אבל לרוב מתברר שצדקתי והמקור עולה על כל גרסא חדשנית)
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה-
לפני 4 שנים ו-3 חודשים Double Standard Hill
דן לא היה מסוגל לסלוח לאנה על כך ששכבה עם לארי בשביל להשיג את הגירושים שלהם, אבל ציפה שיסלחו לו על הבגידה הפיזית באליס והבגידה המוסרית באנה - בזה שעדיין נמשך (במובן של Draw) לאליס (לצד יחסיו עם אנה), שמשהו בה עדיין מושך אותו אליה, מעין חיבור קלוקל, אף על פי שבגד בה במשך תקופה ארוכה.
איפה עובר הגבול? על מה ניתן לסלוח? היכן הסליחה באמת מתקיימת? בין התשוקה או ההתאהבות? מהי העמדת הפנים הגדולה יותר, המימוש הפיזי עם מישהו, או החיבור הרגשי שחווים? מה מנותק יותר? מה מנתק אותנו יותר?
והאם הסליחה אכן גורמת להמשיך הלאה? לתקן?
נאמנות לעצמך, החוסר להתחייב להחלטה אחת - העלת נקודה יפה ומעניינת.
אני חושבת שבסרט הזה, אנחנו רואים ביטוי לנאמנות של הדמויות לעצמם. בכך שהם הולכים אחר הרגשות שלהם, התשוקות שלהם. לא משנה ההשלכות. אם כי זו נאמנות עצמית רקובה במובן מסוים. מצד שני, לפעמים הריקבון הזה הוא כל מה שנותר לנו.
האם זה בכלל אמיץ to go for it, for after what we want, מבלי להתחשב בהשלכות, או שזו פזיזות לא בריאה?
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה-
לפני 4 שנים ו-3 חודשים הודעה שמחה ללא כותרת gigi
ואו, שאלות גדולות חחח אהבתי את האופן בו את כותבת כאילו את מנסחת כריכה אחורית! אני אוהבת סרטים כאלה, עם הרבה שאלות על יחסי אנוש, שלנו עם אחרים ועם עצמנו..הפסיכולוגיה כל כך מרתקת! גם הסוף של הסרט תמיד נראה לי פתוח , גם כשנראה שיש איזה קלואז אפ וסיום המודעות לשבריריות ולמורכבות האנושית מעלה את הסברה שדברים השתנו כי הם כל הזמן משתנים..כך שיכול להיות שדן יהיה איכשהו, מתישהו , שוב המוצא של אנה מהמציאות של חייה..טוב, כשאני נזכרת בסוף של אנה אני קולטת שזה בהחלט סוף סגור אבל מה לעזאזל הם חשבו שם? אולי הם רצו להפתיע אותנו ולתת לה הילה של גיבורה כדי.. מה? להדגיש שהיא הייתה קורבן של הנסיבות, מההתחלה כנבגדת , בהמשך כי חזרה לדן ובסוף כי היא פעלה מרצונה? לומר שהכל עניין של זווית ראיה? להגיד שיש סוף לתקווה של דן שהיא מעבר לפינה והוא "פספס את הרכבת" ונו,נו,נו לחוסר הסלחנות? חחח
אהבתי את הפועל שהצמדת לדן הDrawing המתמשך שלו באמת היה דפוס פעולה. הוא, בניגוד ללארי, "מתחייב" למישהי אבל ברגש הוא לא באמת נוכח. הוא נמשך לאיזו פנטזיה או לאיזה פחד והוא פשוט לא מסוגל לשחרר ומאמלל בדרך את כל מי שסביבו.
למה לדעתך אליס לא הייתה ראויה ללארי? לפי דעתי, הם היו הכי יציבים, הכי מעשיים, הכי ידעו להתפשר ולסלוח. שניהם היו הצד הנבגד, כל ה"סיבות" כבר היו שם עבורם. חוץ מהרגש אחד כלפי השני..והמשיכה..אבל למה? את חושבת שזה עניין של כימיה או תשוקה שפשוט לא הייתה בניהם או שאנחנו פשוט מתעקשים לקבל חזרה את האהבה דווקא ממי שלקח אותה מאיתנו?
ולשאלה אחת שלך , האחרונה , אני כן יכולה לענות ולהגיד שלדעתי, לא צריך "אומץ" ללכת אחרי התשוקה או הרגש, להפך, זה קל , פחדני ועלוב וזה מה שדן ואנה עשו- ניצלו את האמון והאהבה של בני הזוג שלהם והסתירו את זה מהם כשהדבר האמיץ היה לספר,לאבד את אחת מהאלטרנטיבות ולקחת סיכון עם המאהב/ת כבן זוג רשמי/ת.
איזה ניתוחים עשינו חחח אפשר לחשוב שמדובר בדמויות שקייספריות:)
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה-
לפני 4 שנים ו-3 חודשים מוצא של מישהו Hill
אני חושבת שאנה, מעבר להיותה קורבן (אני רואה קורבנוּת בכל אחת מהדמויות) היא בעיקר דמות אקטיבית שלקחה אחריות על המעשים שלה.
היא תומרנה על ידי לארי לשכב איתו כדי לקבל את הגט, אבל היא רצתה בכך.
היא רצתה לשכב איתו, היא רצתה שהוא ירצה אותה במובן הזה. היא רצתה להוכיח בעלות עליו, שיש לה עדיין השפעה עליו.
לא הספיק לה האידיאל שבאהבה של דן. לא הספיק לה הרעיון הרומנטי של ההיקשרות אליו, כנראה כי ידעה שהוא תמיד יהיה attach לאליס, העובדה שקיים בו חלק שתמיד יהיה מיועד למישהי אחרת - היא לא רצתה להסתפק בזה.
היא אנוכית. היא משתמשת בנאהבות ככלי. המעברים באמצעות יחסים גופניים בין אנשים - חושבת שזה חלק מהכוח שהיא חושבת שיש לה.
לדעתי, לארי היה הכי פחות בוגדני. למרות שניסחת אותו יפה "מתחייב" למישהי אבל ברגש אבל הוא לא באמת נוכח" - משפט גדול, ג'יג'.
ואולי זה באמת יותר נורא, להתחייב למישהו ואז להיות בהעדר, בחוסר רגשי. פשוט לא להיות נוכח. ומהמקום הזה אני חושבת שאנה לא ראויה ללארי. אני חושבת שהיא השתמשה בשניהם.
לגבי אליס, אולי היא כן ראויה ללארי. חושבת שהיתה משיכה ענקית ביניהם וגם תשוקה. אבל הם השתמשו אחד בשני בשביל לפגוע, איזה בסיס טוב למערכת יחסים יכול לצאת מזה?
אני חושבת שאנשים לפעמים אכן "מתעקשים לקבל חזרה את האהבה דווקא ממי שלקח אותה מאיתנו". עוד משפט יפה שלך ג'יג'.. :)
צריך להיות בנקודה רגשית מסוימת בשביל לפעול כך ולא תמיד במודעות. אבל אנשים מגיעים למצבים האלה, כי יחסים זה מורכב.
אני חולקת עלייך :) חושבת שצריך אומץ גדול ללכת אחרי התשוקה או הרגש שלנו. וזה קשור רק אלינו ולא לצד השני, למרות שהצד השני הוא חלק מההוויה שגורמת לנו לכך. אבל כנראה שזה תלוי בכל כך הרבה משתנים ומסוגלות מסוימת.
המשפט האחרון שלך בנוגע למעשה הפחדני והעלוב של דן ואנה - מעורר מחשבה. תודה. משאירה אותו להדהד, מבלי התייחסות ספציפית..
אכן עשינו ניתוח מעניין ותודה לך על הדיון♥.
אני כותבת בעיקר על אנשים, על יחסים (ניצול ואונס וכו') כך שההשראות שלי תמיד מונעות מדמויות שבורות, חלקיות, מעושות.
אני תמיד מחחפשת ספרות שבורה, שבירות ספרותית ואמנות כזו. אמנות בלתי רציפה מבחינת עולם המושגים שלה, המאפיינים שלה, מה שמגדיר דבר כלשהו כ'יצירה'.
**אני כותבת כאילו אני מנסחת כריכה אחורית? גאד זה נוראי! ג'יג', חייכת אותי מלא :) תודה!!
אני בתקופה שבה הכתיבה שלי עוברת כל הזמן קטילה וביקורת חריפה, כנראה שבצדק אם מתעלמים מ"מאבק" של יחסי כוחות בלתי מדידים שאני נתונה בהם.. אבל חייכת אותי, באמת. אז שוב תודה.
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה-
לפני 4 שנים ו-2 חודשים הודעה שמחה ללא כותרת gigi
ואי,לא שמתי לב שענית בכלל. סליחה הילוש. זה קורה לי הרבה , לצערי דווקא איתך. גם את שמה לב לזה? ממש חבל לי שגרמתי לך לחכות.
ככה-את צודקת שאנה באמת שיחקה בלארי ובדן אבל אני דווקא ניתחתי אחרת את המניע שלה באשר להסכם עם לארי כיוון שבסוף,אם זכור לך,
כשדן בא לבכות ללארי בחדר הטיפולים (I love her! - boho, me too:) , לארי דיבר על אפקט החרטה והאופן בו הוא מניע את אנה
ואז חשבתי על זה..שהיא באמת הרגישה אשמה על זה שהיא בגדה בו כל כך הרבה זמן , היא קראה לעצמה Disgusting ואפילו ציפתה שיכה אותה , כאילו היא מרגישה שזה מגיע לה ושהיא כל כך נוראי ת שאפילו כשהוא אמר לה שהיא ראויה לסליחה שלו ולהיות נאהבת היא בכלל לא ראתה אותו , היא כל כך שקעה בתוך השנאה העצמית של עצמה והכעס על עצמה ובגלל זה, כשהוא כביכול הסתפק רק בדבר פעוט אחד , היא כמו חשבה- זה יהיה מעיין פיצוי ויגרום לי להרגיש יותר טוב עם עצמי אבל אני לא ראיתי במניעים שלה את מה שדיברת עליו, הצורך הזה לסובב את הצד השני ולראות כמה השפעה יש לך עליו. מעניין שזה מה שראית בדמותה.. ובאשר לדן נראה לי שהוא פשוט נהנה מהמרדף וברגע שהמצב "בטוח" ושלו מדי, אין לו עוד עניין וחבל, כי זה ככל הנראה יהרוס כל סיכוי שלו ליצור מערכות יחסים בריאות והוא כמו אב טיפוס למישהו שאף פעם לא ידע מהי טעמה של אהבה אמיתית.
אני שמחה שנהנית מהמשפטים הפלצניים שלי ובעיקר שהסכמת עם התוכן שלהם חחח חייכת אותי חזרה:)
בקשר לכתיבה שלך- את פשוט עמוקה ופותחת נושאים "כבדים" מדי לאנשים מסוימים..הם לא ראויים לפניני חכמתך,הילוש, אז אל תתייחסי לביקורת, תכתבי מה שעל ליבך! בקשר לתוכן האמת שהוא מטלטל כל כך שלפעמים גם אני חוטאת ומפנה את העין למקומות אחרים. הדיכאון הנוכחי שלי, את יודעת..בורר נושאים כאלה אבל בכלליות, אני הרבה זמן רציתי לשאול אותך והתביישתי/פחדתי לעבור את הגבול ולהיתפס כחצופה..נראה שהכתיבה שלך מגיעה מהתנסות אישית , שלילית מאוד. מהם אותם " יחסי כוחות בלתי מדידים" שאת נתונה בהם? (יכולה לכתוב לי בפרטי את התשובה הספציפית) אשמח לשמוע.
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה-
לפני 4 שנים ו-2 חודשים gigi יקירתי, Hill
את לא צריכה כלל להתנצל, זה יותר מבסדר גם אם היית מעדיפה לא להגיב ♡
באשר לאנה, אוסיף רק דבר אחד- שימי לב שעד כמה שהיא התחרטה בכך שבגדה בלארי תקופה ארוכה עם דן, לצד זאת היא בחרה בדן. היא עזבה את לארי ובחרה בדן ולבסוף, בגדה גם במי שהיא בחרה לעצמה. אז נכון, יחסים זה מורכב, ובגידה, לטעמי, היא לא סך המרכיבים שלה, היא יכולה לנוע ממרכיבים שונים או סבוכים, לפעמים שליליים או לחלופין להיות מונעת מרגשות חזקים, התאהבות על כל גווניה. אני חושבת שניתן לסלוח על בגידה. אני חושבת שלפעמים היא בלתי נמנעת. היא לא בהכרח המוצא אבל לעתים היא שבריר קטן בין שני אנשים שהביחד שלהם גדול יותר מאותו שבריר. וזה על קצה המזלג כי יש עוד המון מה לומר על 'בגידה'.
במקרה של אנה, אם באמת הייתה מתאהבת בדן, היא לא היתה בוגדת גם בו. לדעתי היא פשוט ידעה שהיא אף פעם לא תוכל לקבל את כולו.. מצד שני, אולי מוטיב החרטה, כפי שאת רואה אותו, הוא בעל משמעות בנקודה זו..
דן נוראי, גאד. תהיה החלטי בנאדם, אתה לא בן 16 ;)
בנוגע לכתיבה, תודה. אך אני כותבת עבור מספר גורמים, שהגורם המוביל בהם מכתיב לי פן מסוים, ואכן כך זה צריך להיות, פשוט מערכת היחסים שלנו (מקצועית נטו כמובן) עלתה על שרטון ולא מאמינה שיש דרך חזרה ממנו. וכן, יש בנינו יחסי כוחות שבמשך כמה שנים התנהלו במרחב נפלא, מכיל ובעל גמישות ביותר מאופן אחד, אך היום הם בעיקר כוחניים. גם מהצד שלי, אני מודה. אני לא נשארת 'חייבת' ולעתים זה בעורכיי.
מדוע להישאר אם כך? אינטרסים. יש לי מספר אינטרסים שהוא יכול למלא עבורי. לעזור לי להמשיך לקיים. זה נשמע גועלי ובטח ייתפס לא במובן שאליו אני מכוונת אבל זה בסדר. במשפטים קצרים לא תמיד אפשר לבטא המון או להביא את האמירה שלנו לכדי ביטוי ממשי.
את ממש לא חצופה♡ אסכם בקצרה - עולם האלימות המינית לא זר לי. הפצעים הגלידו מזמן כי עברו שנים מאז ומה שנותר ומתקיים לצידי, מתועל לעשייה חברתית. אנשים לא מבינים שעשייה בתחום זה היא לא צדקנית, או "יוצאת כנגד גברים" או כל השיט שאנשים נוטים לשפוט לפיו. מדובר בהתמודדות עם אוכלוסיה רגישה, פגיעה, שראויה להשמיע את קולה, ואנחנו משמיעים. חזק. בועט. כל הפרשיות שמתגלות לאחרונה, ויותר מזה, בשנים האחרונות, הן יוצאות לאור בזכות עבודה סיזיפית, מעיקה, קשה. וזה שווה כל קושי.
מבינה אותך שלעתים את מפנה עין מנושאים 'כבדים כאלו. לא פשוט להכיל את זה והאמת, לא כולם אמורים או צריכים להכיל את זה. אנחנו מניחים נושאים אלה על סדר היום כדי לשנות, כדי להשריש סדר יום אחר. ודי, חפרתי אז לא אמשיך, חושבת שהכיוון הכללי מובן :) :)
צר לי באמת לדעת שקיים אצלך דיכאון נוכחי. אם תרצי מוזמנת לכתוב לי בפרטי, תמיד.
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה-
לפני 4 שנים ו-2 חודשים הודעה שמחה ללא כותרת gigi
ככה אני, חוששת לפגוע. גם לא הייתי רוצה שלא יענו לי בכלל..גם תשובה שאינה התשובה והדיון שאני מצפה לו הוא מבחינתי תשובה וכמובן עדיף מוקדם מאשר מאוחר. חוששני שתאלצי לסבול את ההתנצלויות שלי במקרים בהם לא תשמעי ממני ואזכור לחזור ולענות:)
בקשר לאנה , נסכים לא להסכים אבל בקשר לדן בחיי שקלעת בול חחח בן 16 ואי כל כך והוא גם ביטא סוג של ארכיטיפ גברי שמעולם לא הייתי מצפה שיצוותו לבחור כגו'ד לאו כי הוא כזה נאה ונחשק ואני בטוחה שכמוני כשראית אותו מצטלם בסטודיו של אנה לא חזית מה מסתתר מתחת לחזות "המושלמת" , הקלילה ומלאת הביטחון.יש הרבה כאלה במציאות ,מסוג האנשים ששוברים את מה שהחזות החיצונית שלהם משדרת.הם רק נראים כמו איזה גולדן בויז שהכל קל ופשוט עבורם , פשוט כיוון שהם ניראים כפי שהם ניראים..אבל לחיות איתם זה כבר משהו אחר.
בקשר למהות הבגידה זה כבר נשגב מבינתי..למרות שאני מסכימה עם הטענה שלך שיש מקרים בהם היא בלתי נמנעת אבל אני עדיין חושבת שיש דרכים שונות - מוסריות יותר או פחות - להיכנע לתשוקה ולרגש כי, אם נשתמש בציטוט מהקטע שאליס אמרה לדן כשהוא סיפר לה שהוא התאהב באנה, תמיד יש בחירה:
Alice: Oh, as if you had no choice? There's a moment, there's always a moment, 'I can do this, I can give into this, or I can resist it', and I don't know when your moment was, but I bet you there was one.
אגב, אם יש לך זמן ועניין אני ממליצה לך לצפות בסדרה הרומן -The affair- כי גם היא עוסקת בבגידה כערך מרכזי ונוכל לפתוח עליה דיון לא פחות מרתק:)
בקשר ליחסים הכוחניים שאת שרויה בהם,זה דווקא מאוד אנושי שתחפשי בהם תועלת אישית,אפילו מתבקש אז אל תרגישי רע כי יש לך מניע שמשאיר אותך שם. הייתי דואגת לו לא היה לך אינטרס בהישארות ואגב, הכוחניות עצמה , אין בה בהכרח דבר רע נכון? לפעמים היא מעודדת שאפתנות והתקדמות ואפילו קרבה ומאפיינת כל קשר בינאישי.תמיד יש משיכה נגדית כי כל צד מושך למה שנוח לו אך למרות זאת אני מפצירה בך להיות מכוונת וחדה ולשים את בריאותך הנפשית והפיזית מעל לאותם אינטרסים, יהיו אלה מה שיהיו כיוון שיש מקרים בהם מערכות יחסים זוגיות/מקצועיות יותר פוגעות מאשר מועילות כך שיש צורך בזהירות ובהרבה נחישות שברגע שזה כבר אינו לרוחך וגוזל ממך יותר מדי אנרגיה או שה"תועלת" הינה אשליה שאינך זקוקה לה באמת או שאדם קרוב אלייך אומר לך שאין זה מטיב איתך ואת תמיד סמכת על מילתו, תסיימי את זה ומיד.
אמרת שחווית תקיפה מינית וזה מעציב אותי אך עם זאת ממלא אותי גאווה כלפייך שכן זה הפך אותך למחושלת וחזקה ולימד אותך לא להפנות את הלחי השניה או לטמון את הראש בחול והציב אותך במשבצת שאת היום - תומכת ונלחמת באומץ עבור מי שחוותה את אותה טראומה ובאופן מסוים , משיבה לקורבן את רוחה. אני מוכנה ומזומנה להצטרף אלייך ולהילחם בבורות ובאטימות שמסווגת פמיניסטיות כמכלילות או שונאות מין שלם, למרות שקטונתי ועברתי רק משהו פעוט בהשוואה אלייך.
האם עלי לפתוח פייסבוק על מנת למצוא את הפעילות שאת נמנית איתם? כי אני לא מתלהבת מהרעיון אבל לפי מיטב הבנתי,הרבה קבוצות ועמותות נמצאות בפלטפורמה הזאת חח ואני חשבתי שהיא כבר לא קיימת עד לאחרונה, כשהציעו לי לחפש דרכה עבודה ודירת שותפות. החיפוש מייאש..
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה-
לפני 4 שנים ו-2 חודשים התמסרות ללא נאמנות Hill
תוך כדי הדיון שלנו, עלתה בי המחשבה, שארבעתם מתמסרים כל פעם למישהו אחר מתוכם אך לא מצליחים להישאר נאמנים לאחרים. ואולי רק נאמנים לעצמם. לתשוקות שלהם, לרצונות, להתאהבות שאופפת אותם. נעים בין מעברים נפשיים, מיניים.
פוצעים אחד את השני. זה נורא לפעמים, כמה כוח יש לאנשים אחרים עלינו וכמה אנחנו יכולים 'להרוס' מבנים קטנים הקיימים באחרים.
צירפת את המשפט היפה ביותר בסרט. תמיד יש רגע. בהחלט. רגע שבריר אחד שבו הבחירות שלנו משנות אותנו. את האחרים שבהם הבחירות שלנו נוגעות בהם.
אני לא מפתחת את נושא 'הבגידה' כי אני חושבת שהדעות שלי לא הכי הולמות את המקום.. ;)
כשהייתי סטודנטית, בגילך, אני חושבת שציפיתי בסדרה הזו, בעונה ראשונה. או שזה היה אחרי סיום התואר הראשון? מוזמנת לפתח דיסקוס ואנער את שבבי הזיכרון שלי :)
באשר אלי, תודה על המילים הנדיבות. מסכימה איתך על דברייך לגבי הכוחניות, ויכולה לומר בלב שלם שאני יודעת בדיוק מול מי אני עומדת. זה אדם שנחשב לאחד הקרובים אלי בחיי, ועם כל הקושי שנערם בנינו, זה לעולם לא יגיע למחוזות קשים או הרסניים. הוא מכיל את הכאוס שאני מעבירה אותו (במכוןן) ומתישהו, אני מאמינה שהוא ישחרר אותי לדרכי. נשמע תבוסתני, אבל there's more to it than that.
בנוגע לפועלי, אכתוב לך בנושא בפרטי.
בהצלחה בחיפוש דירת שותפות (סירייסלי, לגור עם בנות? בגילך גרתי לבד ולא יכולתי לחשוב על לגור עם עוד אנשים ;) ובחיפוש עבודה.
מקווה שאת נהנית בלימודים, הם נשמעים מעניינים. בא לי גם ללמוד משהו בסגנון.. אבל אם אחזור לאוניברסיטה זה לתואר מתקדם. מצד שני, אולי מתישהו אפרוש מכל המחויבויות המקצועיות שלי ואתמסר ללימודי אומנות.. מה יצא ממני אחר כך.. לא בטוח שמשהו מזהיר ;) ;)
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה-
לפני 4 שנים ו-2 חודשים הודעה שמחה ללא כותרת gigi
כן,ההשפעה המהממת הזאת אחד על השני היא בבחינת מה שאמר הנחש לאישה בגן עדן , שנוכל להרוס ולברוא עולמות..אני חושבת שהוא התכוון בנפש פנימה ולא עולם במובן של אימפריות וכאלה וזה באמת עצוב כי לרוב,גם כשננסה לבנות מחדש על גבי ההריסות, מה שנהרס לרוב לא ישוקם באותו אופן טהור ובראשיתי ובסדקים עדיין יראו את מה שהיה ונעלם והבחירה היא באמת היכולת לזהות את אותו הרגע , בו אתה עומד או יכול בכל אופן להרוס הכל ולהחליט שאתה לא עובר את הקו הזה , שאתה מוכן להניח להצד השני לפורר את המטען הרגשי אלייך בטרם תפיל את זה עליו בהפתעה או תשקר לאורך כל הדרך עד לחורבן עצמו. בכל אופן, זה נושא מרתק ואשמח להמשיך לדבר עליו אבל אני לא יודעת מה או כמה את זוכרת מהסדרה ההיא והאמת שאין לי כוח לפתוח את זה כרגע אז נראה לי שנשמור את הנושא הזה להזדמנות אחרת:)
ואו- "הוא מכיל את הכאוס שאני מעבירה אותו.." אחת ההברקות שלך,הילוש! אני יודעת שלא התכוונת להקשר הזה אבל אני רואה במשפט הזה הקשר ישיר לאהבה אמיתית! בן אדם שמכיל את כל הצדדים המטורפים של השני, אילו עוד ביטוי לאהבה אפשר לבקש? את בטוחה שזה לא הולך למקום רומנטי? חחח סתם,אני מתלוצצת אבל תודי שזה באמת נשמע כמו משהו די דומה. ולמה תבוסתני? הרי אמרת שיש לך אינטרס בקשר מהסוג הזה כך שאין תבוסתנות או התפשרות, רק מילוי צרכים הדדיים..לא? האם זה קשור לעובדה שכתבת שהוא בבוא הזמן "ישחרר אותך" ולכן הוא זה שיקבע את טיב הקשר ואת כמו בהמתנה להחלטה מתי/איך?
והלימודים כשלעצמם מעניינים, התואר עצמו קשה והלוואי שיכולתי לעסוק בתחום סתם,כתחביב, אז אם את יכולה להרשות לעצמך תלכי על זה בכיף
ותלכי על מנת להינות ולפתח את הכישורים האומנותיים/יצירתיות, לא כדי להיות מזהירה או משהו .. אלא אם כן את רוצה להיות אמנית ממש אבל ממה שאני משערת לא יהיו לך שאיפות מקצועיות חחח בקשר לדירה המממ האמת שזה נשמע לי מדכא קצת לגור לבדי בדירה , יפה ומטופחת ככל שתהיה , מה גם שכשאת עם שותפים יש חלוקה בשכר הדירה מוהאהאה אבל עכשיו אני מתלבטת היכן לחפש דירה ואולי בכלל לגור אצל ההורים תקופה (כמו שחברות שלי ממליצות לי לעשות) ובחיי , ככל שמתבגרים זה נהיה יותר מסובך אז אל תפרשי ותתפטרי , לא לפני שיש לך יכולת לתמוך בתחביבים לאורך זמן חחח אל תשכחי שאומנות זה עסק יקר , מי כמוני יודעת..יש לי ציוד אומנותי שאין לי מושג למה ביקשו מאיתנו ,כסטודנטיות,לקנות אותו כי לא יצא לנו לעבוד עליו והסכומים מגיעים לכמה אלפים בכיף.
מחכה להודעות ממך בפרטי,סיסטר! הרימי את נס הדגל חחח
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה-
לפני 4 שנים ו-2 חודשים הודעה שמחה Hill
תיארת יפה מצב מורכב, אהבתי לקרוא.
את חמודית וגרמת לי להסמיק :)
אני חושבת שאהבה יכולה להגיע בהרבה צורות. אנחנו יכולים להרגיש אותה מגיעה אלינו מהאנשים שסובבים אותנו, על ידי דאגה אמיתית, הושטת יד, הידיעה שנוכל להישען על כתף תומכת וחזקה. ידיעה שלא משנה מה יקרה לנו יש מישהו שרוצה בטובתנו, שיעמוד לצידנו ויגרום לנו להרגיש מוגנים, יגן עלינו ממקום אמיתי. אז כן, ייתכן והיתה קיימת ביני לבינו אהבה אמיתית (לא רומנטית), ואני משתמשת בלשון עבר, כי עבורי זה הסתיים, כבר תקופה ארוכה.
התבוסתני בהקשר של 'ישחרר'. הייתי צריכה להוסיף 'ברמה המקצועית'. לאורך זמן, לא משנה אילו צרכים או אינטרסים כל אחד מאיתנו חותר להשיג מהשני, ברמה המקצועית - אני לא יכולה לבצע תחקירים ולכתוב עבור גוף תקשורת שמי שמייצג אותו, הוא אדם שאני מתנגדת לפעולות מסוימות שלו, מאוד מהותיות. (והנה, עוד עילה לתביעת דיבה נגדי.. ;)
אם מתישהו אלמד אומנות (או לימודי מגדר) זה יהיה נטו בשביל העשרה ברמה ההשכלתית. לא באמת חושבת שקיים בי צד אומנותי ברמה הזו. גם הכתיבה שלי מאוד ספציפית, מוגבלת וחלקית, כך שזה יהיה נטו בשביל הנפש. בשביל התחביב..
ואם מתישהו אחליט להתפטר מכל חובותיי המקצועיים (במרכאות , ביסודו של דבר אני אוהבת את מה שאני עושה) זה נטו בשביל לימודי תואר שלישי וכו'. אבל אני עדיין לא עשויה מהחומר הנדרש. אולי בעתיד :)
מתנצלת ששכחתי! אכתוב לך הלילה, כשאחזור. זוכרת שאת שומרת שבת, אז מקסימום תקראי בפעם הבאה כשתתחברי.
♡☆
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה-
לפני 4 שנים ו-2 חודשים הודעה שמחה ללא כותרת gigi
שבוע טוב, הילוש. יפה שזכרת שאני משתדלת לשמור , זה משמח אותי. מעניין לא? גם על זה אפשר לפתוח דיון.. כיצד הפרטים הפיצפוניים הללו , שאנחנו מזכירים כבדרך אגב - אני שומרת שבת, אני מעדיפה גלידה אמריקאית, אני מפחד לאבד את הפלאפון במסעדה- מרכיבים אותנו ועושים המון הבדל..
בקטע הזה את צודקת לגמרי. ברמה המקצועית יש חסמים שאין אפשרות לעקוף וככל הנראה מסיבה טובה. סומכת על השיפוט שלך וכבר מתחילה לדמיין את אותו ראש נפוח (שמייצג את אותו גוף תקשורת) ואת כל חטאיו הנלוזים חחחח
את חמודית וגרמת לי להסמיק- העונג כולו שלי:)
למי את קוראת מוגבלת,הא? הכתיבה שלך לא מוגבלת (נשמע כמו קללה חחח) וכן,מבינה לגמרי את הצורך שלך בהשחזת מכחולים לשם התחביב
כי זה גם משחיז את השכל, תני לי לספר לך חחח כמה אפשר להעתיק אובייקטים מפינטרסט? מתישהו את מתחילה לחפש מקוריות ואז החיפוש העצמי מגיע לאנשהו..אני יכולה להגיד לך שפרויקט ציורי העיניים של החיות שעשיתי , למרות שזו לא היצירה הכי יפה או אסטטית לעין, אני הכי גאה בה אה וגם בעוד יצירה שהוספתי לה כל מיני רדי מייד כדי להפוך אותה למיוחדת ופריקית חחח זה גם היה נחמד כי במקום לראות ציור בנאלי של פנים יפות , רואים נוצות סינטטיות בתור שיער , אבני ירקן בתור עיניים (לקחתי מסטוק הקריסטלים של אמא שלי), אבן נוספת כחולה בתור עגיל ופלאק זוהר בתור בגד והדבר המוזר הזה נחשב יצירה מקורית חחח בכל מקרה,בטוחה שתוכלי גם ללמוד מהאינטרנט בלי צורך לקחת חוגים/שיעורים בתשלום.
(הולכת לבדוק את ההודעות הפרטיות:)
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה
-
-
-
-
-
-
-
-
-
-
-
-
-
