אילו היה העולם מושלם,
לא היו סיפורי אגדות.
על מקומות שמעבר לזמן,
על שדונים ופיות.
ולמה פתאום זה מרגיש לי,
שהלוואי והם היו קיימים.
ופתאום מתגשמים מולי,
מתוך מקומות קסומים.
אך המציאות היא מציאותית.
ואין מה לעשות.
כולם אומרים לי תהיי אמיתית!
אין דבר כזה פיות!
אין שדונים אין שרביט קסמים,
אין גמדים אין משאלות.
אין מקומות מסתוריים וקסומים,
כך העולם, אין מה לעשות.
אבל בתקופות של עוני וחולי,
אבל בתקופות של כאב.
אבל בתקופות של מלחמות לא צודקות,
שאוכלות לכל אחד את הלב.
דווקא בתקופות הקשות באנושות,
מצאו האנשים את הסיפורים.
ודווקא סיפור על נסיכות ועל פיות,
הפך אותנו למאושרים.
אך המציאות היא מציאותית...
אז האם הפיות באמת התקיימו?
האם פעם היו קסמים?
האם נסיכים בדרקונים נלחמו?
אך נעלמו לעולמים...
האם פעם היה שדון מצחקק,
וגמד שעובד במכרה?
האם פעם היה העולם שוקק,
קסמים, או שהכול במקרה?
אך המציאות היא מציאותית...
והאם הסיפורים פשוט הומצאו,
או שהיה להם איזה מקור.
והיו אנשים שבאמת אז היו,
ופשוט קשה לזכור.
אבל בין אם יש אמת במעשיה,
או שהכול בעצם בדיה.
עובדה שאגדות וסיפורי פיות,
מעניקים לאנשים תקוות
וחלומות.
שיר שכתבתי ב2016 ומצאתי אותו פתאום רלוונטי אלי היום:)
שיר נחמד, קצת חיובי יותר:)
הוסף תגובה |
קישור ישיר להודעה