שלך, המוזה / The Wolf
כאן תבוא השורה,
ושם יבוא הפסיק,
עוד שורה לסיום הבית,
ותן באיזו הברקה,
לא משהו שמישהו -
ישים אליו לב,
אבל שלך יהיה ברור -
שזו פאקינג יצירת אומנות,
לא, אל תחשוב על הקוראים,
אני קובעת לך מה לשפוך ולאן,
אתה רק תקשיב לי -
ובסוף הכל יסתדר,
אולי מתישהו -
אחרי שתמות ואדלג הלאה -
לדור הבא,
מישהו ימצא בארכיון האינסופי הזה -
את היצירות שלנו,
ואתה פתאום תזכה בהכרה,
קצת מדי, מאוחר מדי,
מה אתה עושה לעזאזל,
טוב, טוב תשאיר את זה כבר שם,
אני אמצא דרך לתקן,
אתה זוכר שבלעדיי אתה כלום,
נכון?
עכשיו תמשיך לכתוב,
דיברנו מספיק,
אני ממהרת, יש לי כמה סידורים,
אל תדאג,
אני לא אנטוש אותך -
לנצח,
רק לאיזו שנה-שנתיים,
צריכה לבקר עוד כמה -
אפסים כמוך
הוסף תגובה |
קישור ישיר להודעה