אני נותנת מחמאה פעם בעשור, אבל כשמגיע מגיע.
ואני לא מבינה את המערכת יחסים שלך עם המוזה, אם היא בת אדם או פשוט אלה, אבל כך או כך לדעתי אתה נותן לה יותר מדי קרדיט.
אני ממש יכולה לראות את עצמי בסגנון כתיבה שלך, למרות שברור לי שאתה כותב ממקום אחר לגמרי, משהו בשפה נורא דומה לפעמים.
אני חושבת שברגע שבן אדם יכול לנתק את עצמו ממה שהוא יוצר, הוא יכול ליצור דברים מדהימים.
כמובן שיש סוג של אמנים, שהם גם היוצר וגם היצירה, אבל אני לא חושבת שזה משהו שאנשים צריכים לשאוף אליו.
ליצור, רק לשם היצירה זה מראה כל כך נדיר, ואולי אני טועה, אבל איך שאני רואה את זה הרבה מהאנשים שכותבים לא באמת יוצרים, אלא פשוט מספרים או משחזרים משהו שכולנו כבר חווינו בעבר ברמה מסויימת.
ויש משהו בכתיבה שלך, שהיא מעבר לסיפור אחד, אני מניחה שאני מנסה לומר שהכתיבה שלך נורא אוניברסלית.
אוקיי, זה מסביר למה אני מתחברת אליה כל כך.
בכל אופן, תודה לך.
לפעמים אני שוכחת למה אני אוהבת כתיבה, והיום הזכרת לי תחושה ישנה.
הוסף תגובה |
קישור ישיר להודעה
