שתי הבחנות מצוינות ויפה לקרוא זאת.
ביטחון עצמי מגיע, בין היתר, במידת האמון שיש לנו בעצמנו, זה נכון. זה אמנם לא עומד לבדו, אך זה אכן חלק חשוב מההבניה.
אני רואה זאת בהקשר שאנחנו בוגדים בעצמנו פעם אחר פעם כשאנחנו לא בוחרים נכון עבורנו, אבל לא תמיד אנחנו יודעים לזהות מה נכון או לא, מה כדאי ומה ראוי. "לא יודעים" כי לפעמים התפישות שלנו את עצמנו ואת מה שמגיע לנו, או מה שאנחנו ראויים לו, יכולות להיות תפישות מעוותות, או כאלו שלא באמת מקיימות את המציאות האובייקטיבית שלנו. לפעמים חסמים מסוימים מקשים עלינו -מנגנוני הגנה, מערכת של אמונות, אמות מידה, ערכים.
העניין של "להבטיח לעצמנו דברים שאנחנו לא יכולים לעמוד בהם" - זה כנראה מקמט אצלנו משהו קטן מבפנים, וכפי שאת מרגישה - מרסק את ביטחונך העצמי, אבל אולי כדאי להתסכל על זה כאל "מתיחת גבולות עצמיים", שלנו עם עצמנו. רמת בחינה מסוימת להכיר את עצמנו. כי בכל בחירה כושלת, אנחנו לומדים על עצמנו משהו נוסף. מגלים בעצמנו נדבכים נוספים.
כל פעם כשאנחנו עושים טעות (או לדברייך- בוחרים בדברים שאנחנו לא באמת רוצים) אנחנו מיד נוטים לשייך אותה להגדרה העצמית שלנו. נדמה שהטעות מגדירה אותנו ומבטאת אותנו.
אבל למעשה, היא רק לקח שנועדנו לחוות בשביל להכיר את היכולות שלנו.
אני חושבת שאת צודקת - אנשים אחרים לא יכולים להכאיב לנו כמו שאנחנו מכאיבים לעצמנו בכך שאנחנו אוחזים בדברים שלא אמורים להיות שלנו.
אבל את יודעת מה הנקודה החיובית בכך?
שבכל רגע נוכל להרפות אחיזה.
הוסף תגובה |
קישור ישיר להודעה
