***
"אקח צעד אחורה ואשחרר קצת, הנוכחות שלי לא קלה לך, אני מרגישה את זה.”
איך היא תמיד יודעת מה טוב בשבילי.
"את צודקת, אני אוהב אותך.”
“אל תשכח אותי", אמרה והחלה נעלמת לאטה ממש כמו החתול צ'שייר.
יכלתי להרגיש עוד בנוכחותה, למרות שדקות מספר עברו מאז נעלמה, הניחוח שלה עוד עמד בחדר,עוטף אותי.
עד לפני רגע היתה כאן ושבתה אותי בקסמיה, אוחזת ומסרבת לשחרר.
***
זה בסדר, הסכמנו, זה היה לטובה.
אז זה באמת הפך קשה, זוכרת? יותר מידי מסובך, זה לא אמור להיות ככה.
זה צריך להיות פשוט יותר, קל.
זוכרת איך החברים כולם היו בהלם, ההורים שלי לא האמינו.
לא אמרתי דבר, זה הם, הם לא יכל לעצור את עצמם והיו חייבים לשאול, ככה זה אנשים, את יודעת… אוהבים לדחוף את האף שלהם לעניינים של אחרים.
“אני לא מאמינה" אמא אמרה או “לא חשבתי שהיום הזה יגיע”, אבא לא שכח גם הוא לתרום לשיחה ואמר "זה לא יחזיק הרבה".
היית צריכה לראות אותם, אמא התאמצה שלא לחייך, היא אף פעם לא אהבה אותך. אבא היה אדיש, הוא ידע שמוקדם לחגוג.
כן... לא אמרתי לך, אבל גם אבא לא כל כך אהב אותך... תשכחי מהם, זה לא חשוב.
הנה אנחנו כאן, שמונה חודשים עברו.
כמה שהתגעגעתי אלייך,
למגע שלך,
לריח,
ולטעם שלך על שפתיי.
ואני לא צריך לספר לך כמה טוב את גורמת לי להרגיש.
איתך כל מה שלא חשוב מאבד משמעות והדברים הטובים הופכים לטובים יותר.
איתך החיים הרבה פחות מדכאים.
אני מודה בזה, אני צריך אותך בחיי, אל תעזבי אותי שוב, לא כרגע, לא ככה.
החיים שלי לא הגיוניים, אני אבוד לחלוטין, תועה בחשכה כמו שיכור.
אני מתוסכל.
אני צריך משהו אחד בטוח, משהו ודאי.
זו את, רק את.
את הפרח במטע הקמל של חיי.
את הצבע על הקנבס האפור.
אני יודע שהתגעגעת.
אני מרגיש את זה, את לא?
תקשיבי למוסיקה, לבלוז. זוכרת כמה אהבנו להקשיב יחד?
הכרת לי עולם חדש מלא בצלילים וגוונים, לקחת אותי אליו על גבו של ענן, חיבקת אותי, חום גופך היה לי לשמיכה.
רק את ואני, זוכרת?
"קח הכל בקלות, תראה לי חיוך" אמרת לי.
הרבה זמן לא צחקנו יחד.
הרבה זמן לא צחקתי.
עשית נכון שהחלטת לקחת צעד אחורה...
אני מודה שזה עזר מעט, צריך לדעת לשחרר.
אבל די, שחררנו מספיק, את לא חושבת?
אולי תחזרי?
אני מכיר את המבט הזה...
זה זמני, אה?
בטח הרגשת שאני על סף התמוטטות והחלטת לקפוץ לבקר, לשאול לשלומי. מתאים לך.
מתאים לך לדאוג לי ככה, מי אם לא את? אי אפשר לסמוך על אף אחד..
נו, מה עוד אפשר לומר.
את שוב פעם צודקת, זה לא זמן מתאים.
בכל אופן, יש לנו עוד תקופה קצרה להעביר יחד, לא הרבה, שבוע וחצי אולי שבועיים.
אף אחד לא יודע שחזרת.
אני גם לא מתכנן לומר, זה נשאר בינינו.
אני חושב שהגיע הזמן.
כמה חיכיתי לרגע הזה.
אני קצת חושש. תהיי טובה אליי, תהיי עדינה.
הכניסיני תחת זרועותיך, חבקי אותי, כסי אותי מחדש בחום גופך, תחת שיערך השופע, תני לי לשתות את ריח הגוף שלך. הפעילי את קסמייך מחדש, תאהבי אותי, קצת, לכמה רגעים, עשי שהכל יעלם.
התגעגעתי אלייך מרי ג'יין.
הוסף תגובה |
קישור ישיר להודעה
