יש התוהים (בפרשנות הלא דתית) מה הצורך בריבוי של חדרי המלך
אפשר היה לכתוב הֱבִיאַנִי הַמֶּלֶךְ אל *חדרו*, ודי בכך למעשה האהבה.
אך נוטים לפרש זאת כאלגוריה.
כלומר ש"המלך" כאן הוא *הלב* שהוא השולט עלינו.
ו"חדריו" הם חדרי הלב.
וכאן מתוסף הביטוי "הֱבִיאַנִי" לומר שלהיות נאהב תלוי ברצונו של הזולת
ולנו אין שליטה, רק תקווה או שאיפה "הלוואי והיית נותן לי...."