נגיד שניסע לעיר, כלומר לירושלים, ונשב בבית קפה קטן. נשתה קפה שאפשר להכין גם בבית, אבל פה הוא יעלה שבעה שקלים ומישהו אחר יכין אותו. את תשבי מולי ונבקש שיציירו לנו לב שבור על הקצפת. נגיד שאשתוק ותפרסי מולי לפרוסות דקות את כאבך. פתאום יחייך אלייך המלצר, תשלחי אליו חיוך נוגה ותנגבי דמעותייך. נגיד שידיי פתאום ירקדו זו אל זו במחול נבוך, ואניח מולך לב; עט ודף. את תטלי את העט ותכתבי שורת תווים. נגיד שהלב יעבור ליד יעבור לעט יעבור לדף יעבור בינינו ופתאום תיכתב שם יצירה שלמה בסולם לה מינור. נגיד שנאמר תודה למלצר ונשלם. נצא החוצה והכוכבים יהיו מוסתרים מאחורי העיר, אבל יהיה פס דק של ירח. נגיד: ירח דק שומע תפילתך, מאזין.
הוסף תגובה |
קישור ישיר להודעה