ובתרגם חופשי, אתמול למדתי (עם החברותא במסכת "סנהדרין")
" דרש רבי שמלאי מאי דכתיב (עמוס ה, יח) הוי המתאוים את יום ה' למה זה לכם יום ה' הוא חשך ולא אור
משל לתרנגול ועטלף שהיו מצפין לאור א"ל תרנגול לעטלף אני מצפה לאורה שאורה שלי היא, ואתה למה לך אורה......
והיינו דא"ל ההוא מינא לרבי אבהו אימתי אתי משיח?
א"ל לכי חפי להו חשוכא להנהו אינשי א"ל מילט קא לייטת לי
א"ל קרא כתיב (ישעיהו ס, ב) כי הנה החשך יכסה ארץ וערפל לאומים ועליך יזרח ה' וכבודו עליך יראה.
וזה מתחבר לבית הלפני אחרון:
ביום שהשמש תקפא -
וכל העלטה -
תכסה ארץ,
אז יבושו השקרים -