תהילת בובוג'ם או בלדה למשרד החינוך.
הו אדוארד,
אל תסנסן מותניך ,
בלאט מול בובוג'ם.
טלופים משרעיו,
כחתף יגזגז,
לועו יקשקש אלי קרב.
לא יושר שירך,
עת ייסוב הערדל
מול סכנת ניביו,
אל נא תצא חרדל.
הו אימי
זה היום, ערב מר,
אצלי לכרוו
גור לך בובוג'ם!
כדרלעומר שנער.
הו בני יחידי...
אם נפל הפור
אז קח נא עמך:
סוס ברוד כשמיכה,
הנשר הצח,
צוף צוף וגחגח,
וחתול שבעתיים ילווך באח.
על סוסו הברוד כשמיכה אז דהר,
אל נוף קדומים, בין גבנון לשנער
שם רבץ בובוג'ם ויקרא אז אליו:
צא נא מפלצלץ!
בובוג'ם לא יחפץ.
באה שעתך - מקררע ,
הלא חד תערי כמכחול שעורה.
בובוג'ם אז יצא
שנזורים באפו,
טלופים משרעיו
בערה חמתו.
נשף במררה,
גיחך לקדרה:
אחשדר פניך
אקפקף באפך
יללא סא מחואר.
מוג גזר בבר.
הסתערו גחגח וצוף צוף
זב גרב היכו, צרפפו עשתונותיו.
זעק בובוג'ם
להבו על החומש היכה,
רעד המפלץ
נופנפו כל גרביו.
הו בני
נמס לבבי,
בוששו פעמי מרכבותיך.
אי הנשר?
איה צוף וגחגח?
אי חתול שבעתים בצר לו ינבח?
ברח לו הסוס,
עף הנשר שחקחק.
צופצוף וגחגגח יאכלו ציפורים,
קבורת חמור תקרובתם.
נאספו מילותי, נדם שירירע
כי את אימי לימדתני הבלדה,
ואוי לשומע את זו הזמרה.
הוסף תגובה |
קישור ישיר להודעה
