"אתה יודע? בניתוח פשוט אתה יכול להציל את החיים שלך".
זאב הרים את עיניו אל האיש המוזר ומיד השיב מבטו אל שקיות הסופר בעגלת הקניות. במגרש החניה המוצרים מתחממים במהירות וקורדיליה אשתו חסרת סבלנות לצידו. השעה היתה זמן צהריים לוהט. קדושת יום שבת כמעט נכנסה וזאב מיהר לפיכך.
"פעם הייתי ממש כמוך, אפילו יותר". המשיך האיש המוזר, מתעלם מכל רמז אחר. "הייתי שמן כמו לוויתן. אבל הניתוח הזה הציל לי את החיים".
"סליחה אדוני" התפרצה קורדיליה אל דבריו של המוזר. "למה שבעלי יעשה ניתוח?"
"כי זה לא בריא. את לא רואה שהוא שמן מידי?".
קורדיליה חייכה. "אתה נשוי אדוני?"
"פעם הייתה לי אישה, גברתי" השיב המוזר. "אך לא מזמן התגרשנו".
"ומה אשתך חשבה כשאמרת לה שאתה מתכוון לעבור ניתוח?"
"האמת היא..." היסס האיש בתשובתו. "שכלל לא שאלתי לדעתה. שכן, אם הייתי שואל ודאי היתה מניעה אותי ממעשיי. אומרת שכך בדיוק היא אוהבת".
קורדיליה חייכה. עיניה נחו על דמותו הפעלתנית של זאב זמן שזה היה מעמיס את שקיות הקניות מהעגלה אל הרכב. לרגע זאב הרים את ידיו ומחה אגלי זיעה מציקים מפניו. כרס גדולה שהייתה לו בצבצה תחת שולי חולצתו וקורדיליה חייכה אליו במבט הערצה אוהב.
"ועכשיו?" נזכרה קורדיליה לשאול את הזר המוזר.
"עכשיו?" היתמם המוזר, "עכשיו אני רזה".
"רזה ויפה" צעק זאב ונכנס להתיישב במושב הנהג של הרכב. "ומי מלבדך נותר לאהוב אותך כזה?".
זאב הרים את עיניו אל האיש המוזר ומיד השיב מבטו אל שקיות הסופר בעגלת הקניות. במגרש החניה המוצרים מתחממים במהירות וקורדיליה אשתו חסרת סבלנות לצידו. השעה היתה זמן צהריים לוהט. קדושת יום שבת כמעט נכנסה וזאב מיהר לפיכך.
"פעם הייתי ממש כמוך, אפילו יותר". המשיך האיש המוזר, מתעלם מכל רמז אחר. "הייתי שמן כמו לוויתן. אבל הניתוח הזה הציל לי את החיים".
"סליחה אדוני" התפרצה קורדיליה אל דבריו של המוזר. "למה שבעלי יעשה ניתוח?"
"כי זה לא בריא. את לא רואה שהוא שמן מידי?".
קורדיליה חייכה. "אתה נשוי אדוני?"
"פעם הייתה לי אישה, גברתי" השיב המוזר. "אך לא מזמן התגרשנו".
"ומה אשתך חשבה כשאמרת לה שאתה מתכוון לעבור ניתוח?"
"האמת היא..." היסס האיש בתשובתו. "שכלל לא שאלתי לדעתה. שכן, אם הייתי שואל ודאי היתה מניעה אותי ממעשיי. אומרת שכך בדיוק היא אוהבת".
קורדיליה חייכה. עיניה נחו על דמותו הפעלתנית של זאב זמן שזה היה מעמיס את שקיות הקניות מהעגלה אל הרכב. לרגע זאב הרים את ידיו ומחה אגלי זיעה מציקים מפניו. כרס גדולה שהייתה לו בצבצה תחת שולי חולצתו וקורדיליה חייכה אליו במבט הערצה אוהב.
"ועכשיו?" נזכרה קורדיליה לשאול את הזר המוזר.
"עכשיו?" היתמם המוזר, "עכשיו אני רזה".
"רזה ויפה" צעק זאב ונכנס להתיישב במושב הנהג של הרכב. "ומי מלבדך נותר לאהוב אותך כזה?".
קישור חיצוני • headstart.co.il
https://headstart.co.il/project/44224#/support#header