היופי בכתיבה נברא ונוצר על ידי הילדים של ימינו
אין לסגת מכך בשום דרך.
הנתינה והחזרה של דברים תוביל ביום אחד טוב מכל הנתחים הלא רצויים שהזמנו לחיינו הפרטייים. לא ניתן להשלים זאת לכל הרוחות האפלות הללו שמציעות לנו את קרבתם ההרת אסון. בלי כל אותם אנשים מי אנו בכלל, לאן אנחנו הולכים ללא התראתם. אין לנו דרך לכוון לאן ללכת ולשגר מלבנו את אותם מבנים ורחובות ארוכים.
הקצביות נותנת את שמע דרכם, דרך רחובות העניים והעשירים כאחד, בלי להרפות ולהציץ בחוסר.
נקודות אור זמניות באות לעיניי כאשר הן מגלות לנו כל דרך אפשרית בגשמיותנו הנפשית והפיזית. לרוב מכנים כך, תחלום עד השמיים והם אפילו לא הגבול. זה אותם נקודות אור המאירות לנו את דכנו הלאה ולמעלה. תנו ליום להאיר את שנתכם האפלה, כך תתעוררו לעולם אחר ויפה, ללא אותם גינונים חסרי תפקוד ובעלות ניוון נפשי עצום. אנו יותר מלהקות וקנאה חסרת רחמים. יש לנו את הסיכוי לשאוף, לשאוף ללבנו ולנשוף למוחנו, להגיע לדרך בעלת טוהר וסיפוק. הלהקות שמגדירות אותך, מגדירות מי אתה ואיפה אתה. אל נכנע לאותו מעגליות מכושפת של עולמנו הטבעי. אנו שלב אחד קדימה באבולוציה המעגלית, הנותנת את חושיה בכל חוש הקיים. השלב הבא הוא לעלות את החוש הבא, החוש אשר מקדם אותנו שלב קדימה באותה האבולוציה המעגלית המכניסה אותנו לאבולוציה המחזורית. יש שלבים רבים לאותה התקדמות בעולם האבולוציות. ניתן להתפתח מעבר אפילו לאבולוציה המחזורית שמטרה בלבד היא רק לתת אפשרות יחידה בלבד והיא להגיע לאבולוציה האחרת שאף אחד לא יכול לדעת אותה ואת מהותה. כאשר אנו כושלים באותו מעבר של האבולוציה המחזורית אנו מוחזרים ישירות לאבולוציה המעגלית ומנסים את חיינו שוב. זהו מן משחק כזה אשר לא ידועה מטרתו. בעצם התנך מדבר בדיוק על אותם השלבים. האדם מעבר לבהמה מייצג את השלב שבו אנו יוצאים ומצליחים לעבור את האבולוציה המחזורית.
בעצם גיהנום רק מייצג את האי מעבר של אותה אבולוציה מחזורית ומחזיר אותנו לאבולוציה המעגלית.
הגיהינום פה ועכשיו, הוא הכשלון והנחיתות הגשמית שלא ניתן להשיג דרכה יותר מדבר של מה בכך .
למעשה גן עדן זהו האופציה הלא מוסברת של המעבר. ככל הנראה לאף אחד לא ידוע מהו טבעו.
אין לסגת מכך בשום דרך.
הנתינה והחזרה של דברים תוביל ביום אחד טוב מכל הנתחים הלא רצויים שהזמנו לחיינו הפרטייים. לא ניתן להשלים זאת לכל הרוחות האפלות הללו שמציעות לנו את קרבתם ההרת אסון. בלי כל אותם אנשים מי אנו בכלל, לאן אנחנו הולכים ללא התראתם. אין לנו דרך לכוון לאן ללכת ולשגר מלבנו את אותם מבנים ורחובות ארוכים.
הקצביות נותנת את שמע דרכם, דרך רחובות העניים והעשירים כאחד, בלי להרפות ולהציץ בחוסר.
נקודות אור זמניות באות לעיניי כאשר הן מגלות לנו כל דרך אפשרית בגשמיותנו הנפשית והפיזית. לרוב מכנים כך, תחלום עד השמיים והם אפילו לא הגבול. זה אותם נקודות אור המאירות לנו את דכנו הלאה ולמעלה. תנו ליום להאיר את שנתכם האפלה, כך תתעוררו לעולם אחר ויפה, ללא אותם גינונים חסרי תפקוד ובעלות ניוון נפשי עצום. אנו יותר מלהקות וקנאה חסרת רחמים. יש לנו את הסיכוי לשאוף, לשאוף ללבנו ולנשוף למוחנו, להגיע לדרך בעלת טוהר וסיפוק. הלהקות שמגדירות אותך, מגדירות מי אתה ואיפה אתה. אל נכנע לאותו מעגליות מכושפת של עולמנו הטבעי. אנו שלב אחד קדימה באבולוציה המעגלית, הנותנת את חושיה בכל חוש הקיים. השלב הבא הוא לעלות את החוש הבא, החוש אשר מקדם אותנו שלב קדימה באותה האבולוציה המעגלית המכניסה אותנו לאבולוציה המחזורית. יש שלבים רבים לאותה התקדמות בעולם האבולוציות. ניתן להתפתח מעבר אפילו לאבולוציה המחזורית שמטרה בלבד היא רק לתת אפשרות יחידה בלבד והיא להגיע לאבולוציה האחרת שאף אחד לא יכול לדעת אותה ואת מהותה. כאשר אנו כושלים באותו מעבר של האבולוציה המחזורית אנו מוחזרים ישירות לאבולוציה המעגלית ומנסים את חיינו שוב. זהו מן משחק כזה אשר לא ידועה מטרתו. בעצם התנך מדבר בדיוק על אותם השלבים. האדם מעבר לבהמה מייצג את השלב שבו אנו יוצאים ומצליחים לעבור את האבולוציה המחזורית.
בעצם גיהנום רק מייצג את האי מעבר של אותה אבולוציה מחזורית ומחזיר אותנו לאבולוציה המעגלית.
הגיהינום פה ועכשיו, הוא הכשלון והנחיתות הגשמית שלא ניתן להשיג דרכה יותר מדבר של מה בכך .
למעשה גן עדן זהו האופציה הלא מוסברת של המעבר. ככל הנראה לאף אחד לא ידוע מהו טבעו.