כבר אחרי חצות,
ואת חושבת
שאת לגמרי לבד.
ממשיכה לבכות,
הרוח נושבת
מעבירה ניגוב, ועוד אחד.
אנשים עוברים,
את כאן יושבת,
כמעט ובלתי נראית.
אנשים יודעים
הרוח מלחשת
את צריכה להירגע כעת.
כבר אחרי חצות,
זה כבר לא בטוח,
כדאי שתחזרי לביתך.
מנגבת דמעות,
נרגעת הרוח,
אך גם שם את לבדך.
כאן אין זרים,
הטעם מלוח,
מעינייך זולגת דמעה.
חייך מרים,
רוצה רק לצרוח,
אך כל שנשמע הוא דממה.
ואת חושבת
שאת לגמרי לבד.
ממשיכה לבכות,
הרוח נושבת
מעבירה ניגוב, ועוד אחד.
אנשים עוברים,
את כאן יושבת,
כמעט ובלתי נראית.
אנשים יודעים
הרוח מלחשת
את צריכה להירגע כעת.
כבר אחרי חצות,
זה כבר לא בטוח,
כדאי שתחזרי לביתך.
מנגבת דמעות,
נרגעת הרוח,
אך גם שם את לבדך.
כאן אין זרים,
הטעם מלוח,
מעינייך זולגת דמעה.
חייך מרים,
רוצה רק לצרוח,
אך כל שנשמע הוא דממה.