הספר לא מופיע בסימניה. העתקתי עבורך תקציר מהאתר של סטימצקי
השמים של סבא / רונאל גילה
"השמים של סבא" הוא ספר משפחה המיועד לכל מי שחי על פני האדמה, וביום מן הימים יתמודד עם אבדן ועם פרידה. זהו סיפור שאינו פוחד לגעת, ברכּות, בדרך שעלינו לעבור כל עוד לא נמצא "פתרון" למוות.
לא פשוט לבני האדם בחברה המודרנית להתמודד עם המוות. המוות אינו נושא מדובר אלא בסמלים, בּהשאָלות ובעיקר – בחדרי חדרים. אנשים חוששים להכין עצמם להתמודדות, ילדים שואלים שאלות ולא נענים. מבוגרים נמנעים מההתמודדות, וכאשר הם פוגשים במשוכת החולי והמוות, עוברים אותה בלי לעצור ובוודאי בלי לתת תשובות, לעצמם או לילדיהם.
התהליך שעבר בן הנכד בספר, בליווי החכם של סבא והמאפשר של הוריו, עזר לו להבין שיש דבר מה שנשאר אחרי שהגוף נעלם. יסוד אלמותי. הבנה זו תישאר אתו תמיד. הוא נשען על עולם הדימויים של סבא, ומדמה שהציפור שעפה היא עדות לנשמה שנותנת לו סימן. בן מוצא מקום חדש לסבא שלו – בלב. הסיפור הוא אמנם על סבא ועל בן, אך הדיון הוא על חיים ועל מוות, על דיבור מול שתיקה ועל פרידה מתוכננת מול היעלמות. התמודדות זו משותפת לכל מי שנפרד מהעולם ולכל אלה שנפרדים ממנו.
הספר "השמים של סבא" נוגע במספר נושאים המונחים על השולחן המשפחתי. באופן ישיר הוא נוגע בחיים, בפרידות, במוות ובמה שנותר לאחריו, אך גם מציף בעקיפין נושאים כמו תקשורת במשפחה, "סודות" בבית ואמון ביכולתו של האדם להתמודד עם תכנים מורכבים בחייו.
רבים מאתנו חוששים שמא ילדים לא יבינו מה פירוש "למות", ומה זה להיפרד. בצדק, אולי. גם לנו, המבוגרים, זה לא כל כך ברור. ההבנה האינטלקטואלית של מה שמעבר לנגלה, אינה פשוטה. הספר מציע תפישה שסומכת על הילד שיידע להתמודד, למרות הקושי, גם עם מה שאיננו נגלה. בהחלט מותר לנו לא להבין הכל, גם לא לדעת להסביר. מותר להורים להיות נבוכים ולחוות את החוויה שלהם כמות שהיא ועם זאת, השיתוף באירוע כל כך משמעותי בחיי המשפחה – הכרחי. אימא של בן מתוודה שרצתה לשתף, אבל לא ידעה מתי ולא ידעה איך. וזה כל כך טבעי.
דילמה נוספת שמעלה הסיפור היא האם ילדים אמורים לבקר אצל החולים או הנוטים למות, ולראות אותם בחוליים. רבים אומרים כי הם לא רוצים שהילדים יראו את סבא או סבתא במצב החדש, אלא יזכרו אותם כפי שהיו. הסיפור מעודד את הנכד והסב להיפגש, מתוך התפישה שלא יתכן שאנשים קרובים כל כך יורחקו זה מזה דווקא ברגעים כה משמעותיים לשניהם. התפישה המובעת בספר היא, שיש משמעות וחשיבות רבה לפרידות ול"סגירת מעגלים".
החיים והמוות – בין אם אנו רואים אותם כמעגל שאין התחלה לו ולא סוף, ובין אם כרצף שתחילתו חיים וסיומו מוות – מלווים אותנו על מופעיהם המשמחים והכואבים. ההתמודדות האישית של האדם, בין אם הוא ילד או מבוגר, מעצבת את ההווה שלו ואת תפישת האירוע שחווה, כמו את עתידו. תפישת עולם המבוססת על משאבים פנימיים, על ערכים ועל אמונה, מסייעת לכל אדם במסעו בעולם רווי אתגרים ותקווה זה.
גילה רונאל, מנשות המקצוע המובילות בארץ בתחום ההיריון, הלידה וההורות הראשונית. זכתה לכינוי “האימא של הדולות”. ממחברות רב המכר “טבעי ללדת” – המדריך להיריון (כתר). ממייסדות רשת דיאדה – בית מלידה להורים ולילדים – והמנהלת המקצועית שלה, וממייסדי התנועות החברתיות “נשים קוראות ללדת: למען חופש בחירה בלידה” וארגון “המניפה”.
Nozomi Inoue היא מאיירת יפנית עצמאית המתגוררת כיום בבריטניה.
הוסף תגובה |
קישור ישיר להודעה