שַׁאֲפְתָּנוּת
אֲנִי רוֹצֶה לִהְיוֹת מִי שֶׁאֲנִי.
וּבְכָל פַּעַם שֶׁאֲנִי מִתְקָרֵב,
הַאֲנִי שֶׁלִּי נָסוֹג.
וְשׁוּב אֲנִי רוֹדֵף אַחֲרָיו בִּשְׁאַפְתָּנוּת
כִּי אֲנִי - הוּא אֲנִי.
וְיוֹדֵעַ אֲנִי שֶׁרַק לְאַחַר שֶׁאֶעֱבֹר
אוֹ אֶצְלַח אֵת הַמִּכְשׁוֹל הַזֶּה -
שֶׁל הַזֵּהוּת בֵּין מִי שֶׁאֲנִי,
לְבֵין מִי שֶׁאֲנִי רוֹצֶה לִהְיוֹת -
אוּלַי, סוֹף-סוֹף יַכְרִיזוּ עָלַי - הוּא הָיָה הוּא.
אֵימָתַי זֶה יִקְרֶה - אֵין אִישׁ יוֹדֵעַ.
אֲבָל זֶה יָבוֹא, כָּךְ נִרְאֶה,
בְּהֶסֵּחַ הַדַּעַת, בְּדִיּוּק בָּרֶגַע שֶׁאֲתַכְנֵן לִנְסֹעַ שׁוּב לְאוֹהֲיֹו.
אַךְ אָז לֹא אֶהְיֶה כָּאן
כְּדֵי לְקַבֵּל אֵת תֹּאַר הַאֲנִי הַמְּיֻחָל.
וּכְשֶאֶחֱזֹר, אוּלַי אֶצְטָרֵךְ
לְהַתְחִיל אֵת הַכֹּל מֵחָדָשׁ
הוסף תגובה |
קישור ישיר להודעה