פורומים » סיפור שכתבתי
כתבת סיפור למגירה? זה הזמן לשתף את קהילת הקוראים הישראלית ולקבל חוות דעת.
כתיבת הודעה חדשה בפורום סיפור שכתבתי
» נצפה 1052 פעמים מאז תחילת הספירה.
-
לפני 7 שנים ו-7 חודשים קול הפעמונים. גרא נום
השביל של החיים.
גונן רווק בן 28, התעורר שוב , החלום שהיה מופיע אצלו בלילות חזר הלילה שוב. הפעם פני הנערה היו מאד ברורים. והקול פעמונים שלה : סוף סוף הגעת, מהדהד בראשו .
מוזר חשב לעצמו אני במציאות בכלל לא זוכר אותה.
ובחלומו, הוא מטייל , על שביל בקן הדרומי של המצוק ברמת הגולן, מקיבוץ כפר חרוב, לקיבוץ מבוא חמה.
הנוף מדהים. האוויר צונן ונקי, בניגוד מוחלט לעיר שבו גר.
בפעם הראשונה שחלם את החלום, לא זכר הרבה, אבל החלום התחיל לחזור כל פעם מחדש, וכל פעם הפרטים נהיו יותר ויותר ברורים.
הפעם קיבל החלטה, ביום שישי הקרוב הוא הולך על השביל הזה.
יום שישי, גונן מחנה את האוטו שלו בחניון של מצפה שלום, שבקרבת קיבוץ כפר חרוב, יוצא לכיוון נקודת התצפית המדהימה לכיוון קיבוץ מבוא חמה, על קו המצוק. זאת פעם ראשונה שלו כאן, אבל באופן מדהים הנוף, כמו בחלום. שלא לדבר על איכות האוויר.
הוא יוצא לכיוון דרום על שביל המצוק, ממש כמו בחלום, הנה עיקול עם העץ, בדיוק כמו בחלום. הוא ממשיך ללכת, הנה נקודת התצפית המקסימה, שם חלם שהוא פוגש את האחת. הוא נעמד בנקודת התצפית, מסתכל למערכ מסיט את העיניים שלו מהצוקים , אל הכנרת שנשארה מקסימה כתמיד למרות המחסור בגשמים, מטבריה הוחזרו לו ניצנוצי דודי השמש. קסם של מקום.
גונן התיישב, על האבן, נושם במלוא ראותיו את האוויר הנעים. מצד אחד מאושר החלום אכן הגשים את עצמו. מצד שני ... חסר את קול הפעמונים...
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה-
לפני 7 שנים ו-7 חודשים אם יורשה לי רגע - The Wolf
כמה תיקונים קטנים -
פתחת במשפט ואתה שומר על רצף הגיוני ורצף רעיוני -
אין צורך בנקודות. פסיק במקום נקודה - ייתן תחושה של שלמות. לפני ו החיבור - אין צורך בנקודות או פסיקים.
"וקול הפעמונים" - ה' הסמיכות לא באה בראש צמד מילים אלא תמיד תופיע במילה השנייה (חבל התלייה, משמרות המהפכה וכו') ובניגוד לה' הידיעה שתופיע בראש מילה - הרצון העז למשל, מכיל הן את ה' הידיעה בתחילת הצמד והן את ה' הסמיכות במילה השנייה.
נהוג לסמן ציטוט או אימרה של דמות כזו או אחרת עם גרשיים - אחד פותח - לפני הופעת הציטוט, בדרך כלל יבוא לאחר הנקודותיים ואחד סוגר - שמופיע בסוף הציטוט.
מכיוון שאתה מתאר את המצב מנקודת מבט של הסופר היודע כל - נדרש שבכל פעם שאחת הדמויות אומרת (ולא חושבת) משהו - יופיעו אותם גרשיים, על אחת כמה וכמה - כאשר במפורש אתה מציין שזה קול הפעמונים שלה שמהדהד בראשו.
עיר - נקבה, בעיר בה הוא גר או בעיר בה גר.
"החלום התחיל לחזור כל פעם מחדש" - ישנה בעייתיות עם השורה הזו, שוב קוהרנטית - "החלום חזר על עצמו" - יותר מתאים - אפילו - "פרטי החלום הלכו והתחדדו" - יכול לתת לקורא הנבון את ההבנה שהחלום חוזר על עצמו.
ברגע שסיימת רעיון כללי אחד או מסגרת רעיונית - דרושה הפרדה - יצירת פסקה.
כאן הפסקה הנדרשת צריכה לבוא בין קבלת ההחלטה - לביצועה.
"...שבקרבת קיבוץ כפר חרוב ויוצא..." - יש לך אוסף פעולות שגונן מבצע ולכן דרושה ו' החיבור.
"אבל באופן מדהים, הנוף כמו בחלום" או "אבל באופן מדהים - הנוף כמו בחלום". מכיוון שאתה משווה בין הנוף במציאות לחלום - דרוש מקף או פסיק לפני שקוראים את המילה "נוף" וזאת כדי לתת לה את ההקשר המתאים.
שוב, חסרה ו' החיבור - אתה מדבר על הנוף והאוויר - כאן יש להם את אותו הקשר של העצמה - ולכן יש צורך בו' החיבור ("ושלא לדבר על....").
"הנה העיקול עם העץ" - אתה משייך עיקול ספציפי למאורע ספציפי - לכן דרושה ה' הידיעה.
למערב - שגיאת הקלדה.
"מטבריה חזרו אליו נצנוצי דוודי השמש" - דודי שמש אינם מייצרים אור בעצמם - ולכן הם מחזירים באופן "אקטיבי" קרני שמש.
"גונן התיישב, על האבן" - תיאור מצב מתמשך - אין צורך בפסיק. אני מתאר לעצמי שזו לא אבן קטנה - ולכן סלע יהיה מתאים יותר.
אין צורך בנקודה בסוף השורה אלא בפסיק - אתה ממשיך באותו קו רעיוני - אם אתה מחליט לעבור לקו רעיוני אחר - לא פותחים משפט בספרות עם צמד המילים "מצד אחד" - "מצד" - מילת חיבור - מתייחסת לנאמר קודם ומחברת אל ההקשר החדש - לכן או שתחליף נקודה בפסיק או שתוריד את צמד המילים "מצד אחד".
אחרי צמד המילים - מצד אחד/שני - תמיד יבוא פסיק.
הניסוח של המשפט האחרון לא מיטבי -
החלום לא הגשים את עצמו. גונן נאלץ לבצע החלטה כדי להגשים את החלום - לכן - "מצד אחד, מאושר - שהחלום התגשם, מצד שני חסר לו קול הפעמונים".
צורה אחרת לא פחות טובה -
"מצד אחד, מאושר, החלום התגשם, מצד שני, הוא חסר את קול הפעמונים..." - הנושא בשני הצדדים הוא רונן, התחושה שנותרת לו כתוצאה מהתגשמות החלום מחד לצד חוסר התגשמות מאידך, לכן, בכל צד צריך להיות ברור מי במרכז.
אם הקטע הזה לא היה שווה משהו, הייתי מתעלם ממנו ומהשגיאות. אל תתן לשגיאות הנ"ל לרפות את ידייך.
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה-
לפני 5 שנים ו-4 חודשים מטבריה חזרו אליו נצנוצי דוודי השמש" - דודי שמש אינם מייצרים אור בעצמם - ולכן הם מחזירים באופן "אקטיבי" קרני שמש. גרא נום
-
לפני 5 שנים ו-4 חודשים ... The Wolf
דוד שמש ממיר אנרגיה סולארית (יעני אנרגיית אור) לאנרגיית חום. מכאן שהוא קולט אור מהשמש - כלומר, הוא לא מייצר אור בעצמו אלא משקף/מחזיר באופן "אקטיבי" את האור הנקלט מהשמש.
יעני בפשטות - הסנוור שאתה מקבל כשאתה מביט על דוד שמש - וליתר דיוק מהפאנל הסולארי או אם תרצה - קולטני האור של הדוד - הוא לא מאור שמייצר הדוד - אלא מאור השמש.
ההסבר הפיזיקלי לזה הוא שיש כמות מוגבלת של קרני אור שמסוגלות להיקלט על ידי הקולטנים/פאנל סולארי, קרני השמש שלא נקלטים בקולטנים מוחזרים ואז יוצרים את תופעת הסנוור/דוד מנצנץ.
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה
-
-
לפני 7 שנים ו-7 חודשים וואלה , מדהים גרא נום
יותר הערות מהסיפור.
תודה רבה. !!!
טוב.
אני עם כ50 סיפורים של כ8 עמודים בממוצע.
הגודל של מה שכתבתי כאן , זה מה שנראה לי מתאים למסגרת התגובה.
אם היה אפשר לצרף קובץ , הייתי יכול להוסיף עוד סיפורים .
אבל .
כולם באותו סיגנון לשוני של המקטע שכתבתי.
אני חי עם זה טוב.
אני כותב לסביבה הקרובה שלי ולכל מי שמעוניין לקרוא.
בדרך כלל אנשים מרוצים.
זה מספיק לי.
בכיף.
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה-
לפני 7 שנים ו-7 חודשים בכיף. The Wolf
אתה יכול כל סיפור/ספר לחלק לפרקים ולפרסם פרק-פרק או כמה פרקים...
תוכל אפילו לתת תזכורת קטנה למה שהיה בפרקים הקודמים...
כאן כפי שלמדתי על בשרי לא מזמן -
רוב האנשים לא רואים איתי עין בעין בקטע הביקורתי.
כשאני מגיב בביקורת - אני שואל את עצמי - איזו ביקורת אני הייתי רוצה לקבל.
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה
-
-
-
לפני 7 שנים ו-7 חודשים יופי. אברהם (ל"ת)
-
לפני 7 שנים ו-7 חודשים תודה רבה גרא נום (ל"ת)
-
לפני 7 שנים ו-7 חודשים המון כמיהה. חני
-
לפני 7 שנים ו-7 חודשים הכתיבה גרא נום
אהלן.
אני כותב בייוגרפיות שלי. בעיקר, אני מוסיף להם "פנטזיות" שמתבססות על מה שבאמת קרה. כמו הטיול על קו המצוק המדהים. השאר ... לדמיון הקורא.
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה
-
-
-
-
