חשוב לי להבהיר כי לא התעלמתי ממה שקדם לזה, פשוט רציתי להתייחס
להודעה הנוכחית. ערבוב המקרים היה מונע ממני להתמקד בהודעה הנ"ל,
וגם גורם לחמדת ולי להתפזר ולסטות מהעניין.
אני עורכת ומעלה תוכן (ועוד) באתר כמעט כמספר השנים שאני חברה בו.
מי כמוני יודעת שאת הראשונה שהייתה נענית לבקשתה של חמדת באם הייתה
מועלית לפי הנהלים הלא כתובים - אך ידועים - של כל אחד ואחת מאיתנו.
הוצאת את נשמתך בהסברים והרמת ידיים רק לאחר שהוטחו בך עלבונות על
בסיס אישי. אני לא מכירה הרבה שהיו מחזיקים מעמד כל-כך הרבה זמן.
רק השבוע, בעקבות תקלה טכנית שחווית, פנית אליי פעמיים בבקשה להעלות
צילומי כריכות בדפי ספרים. היה לך כל-כך חשוב לא לאכזב את אותם המבקשים,
שלא וויתרת ושלחת אליי בקשות לעזרה מלוות בהסברים וקישורים.
מי כמוך יודעת כמה פעמים העליתי בעבר הוראות מפורשות אודות הדרך בה
צריך להעלות בקשה להוספת ספר/עריכת תוכן, והוראה מפורשת להעלות כל
בקשה בנפרד שלוותה בהסבר שאלו שמעלים ועורכים תוכן באתר, הם לרוב
מתנדבים שעושים זאת בזמנם הפנוי וכי כל בקשה בהודעה נפרדת, תגדיל
משמעותית את הסיכויים של התייחסות מצדם לבקשותיהם.
יש שהפנימו ויישמו, יש שהתעלמו, יש את אלו שלא רצו להפנים וליישם
ויש גם את אלו שיישרו קו בהתאם לדרישות ואחרי זמן קצר חזרו לסורם.
הדרך בה מתייחסים כאן לאותם נותני שרות - שאת ואני נמנות עליהם,
כבר נמאסה עליי. היחס המזלזל - ברובו - שהחשיבה שעומדת מאחוריו:
אתם חייבים לנו ולשם כך אתם נמצאים כאן, מקומם אותי.
מיותר אפילו לציין שאותם אנשים לא טורחים להודות על השרות שניתן להם –
שוב, כי חייבים להם.
לצערך ולצערי, אחרי כל השנים שקיים בהן האתר, יש עוד כאלו שטרם הבינו והפנימו
כי האתר הזה הוא חינמי, אין חיוב עבור החברות בו. אי לכך ובהתאם לזאת, לא מגיע
לאף אחד פה כלום, בטח שלא בזכות. ברגע שיבינו את זה, הכל ייראה ויישמע אחרת.