אני אוהב זוויות שדוקרות וגם מטפורות ועצב.
בעיקר כי הן בדיוק ההפך.
ועל הבמה הן יהיו לקונפליקט או אמת שהפכת לדרך.
והנה מעט מאותה מחשבה להפוך כוונה לאחרת;
שבגולם פרפר שיבקיע לחיות,
ובעצם יכריע למות.
וזו גם בעיקר הסיבה שמאותו יום למדתי לאהוב ולשנוא פרפרים.
זה קרה כשהאישה המוזרה קמה מהכיסא של האורחים החשובים באמת, אמא סוף סוף שחררה את כל הבכי שהיה לה בשקיות שמתחת לעיניים. אחר כך היא צחקה וקיללה את כל הפרפרים שהיו בשמיים.
כבר שישה ימים שהיא מתפתלת ומייסרת את כולנו ובעיקר, היא לא הבינה איך זה קרה לה. אחר כך היא הייתה נעצרת ומספרת; כמה יפה אבא היה וכמה מיוחד הוא ואיך ככה הלך מאיתנו פתאום, כמו הפרפר הכי מיוחד בעולם.
אבל לאישה הזאת שבדיוק סגרה אחריה את הדלת בכלל לא היה אכפת מאמא או מהבכי שלה, לה היו שקיות אחרות למלא ומבחינתה, פרפרים תמיד יהיו ברכה. אז היא ביקשה מהבן הקטן שלה שישב על הרצפה לידי והיא התיישבה על הכיסא של האורחים המכובדים, לספר לאמא בקול רם במיוחד, שכולנו נשמע, כמה אבא היה יפה ומיוחד וכמה אמא צריכה לשלם בגלל שהוא הלך ממנה ככה פתאום, ממש כמו אותם פרפרים בשמיים.
Www.olokita.co.il
הוסף תגובה |
קישור ישיר להודעה
