פורומים » סיפור שכתבתי
כתבת סיפור למגירה? זה הזמן לשתף את קהילת הקוראים הישראלית ולקבל חוות דעת.
כתיבת הודעה חדשה בפורום סיפור שכתבתי
» נצפה 1019 פעמים מאז תחילת הספירה.
-
לפני 8 שנים ו-3 חודשים "העיר" התחלה של סיפור קצר, מאד אשמח לדעות שלכם Dude
השמש זרחה.
שולחת את קרניה כפרשים להדיר את החושך.
הציפורים החלו לשיר לאות ניצחון רגעי בקרב ללא הסוף.
רעשי היום חדרו לראשי, מנערים אותי משינה.
פקחתי ללא רצון את עיניי, בוהה בתיקרה הלבנה.
תוהה אם היא אי פעם תשנה את צבעה.
היה זה הראשון לאוגוסט, בדיוק שנה מאז.
גוף חדש, חיים חדשים, אך כאב ישן.
היתה זאת עיר חדשה, כמו מגיפה מתפשטת לכל עבר,
בולעת בדרכה כל פיסת היסטוריה.
אומר כי אין זאת אשמתם אבל צער וזעם לא מרפים
כשעולמי נחרב כנגד עיניי, חלק אחר חלק.
מנגינה מצמררת החזירה אותי שוב לחדרי,
הטלפון צלצל.
"שלום, אני מדברת עם יונתן?" שאל קול נשי מבוגר
"כן" עניתי בקול צרוד של בוקר.
"יש לך תור היום לדוקטור דניקה לשעה 21:00, האם אתה מגיע?"
שאלה היא ברובוטיות
"וודאי" עניתי ושמעתי את טריקת השפופרת בצד השני.
דממה השתלטה מחדש על החדר.
"דניקה..." לחשתי לעצמי שוב, שמעתי את השם הזה בעבר.
על המרפאה קראתי במודעה קטנה וצנומה בעיתון מתפורר שהיה זרוק על ספסל ליד הבר.
"...טיפול באיבוד זיכרון, טיפול חדשני שהוכח יעיל בחולים עם חורים בזיכרון ללא הסבר..."
היה כתוב במלבן הקטן, בחלקו האחורי של העיתון ליד מודעות על עיסויי ומין.
אני לא בטוח מה משך אותי יותר להתקשר, האלכוהול בדם או הסקרנות.
או אולי בעצם שתיהם.
אחרי מקלחת מרעננת, לבשתי בגדים קלים של קיץ ויצאתי לעבודה.
עבדתי בתור מחסנאי בחנות מכולת קטנה במרכז העיר.
היתה זאת עבודה שקטה ונעימה, עם שיגרת יום קבועה.
בכניסה למכולת חיכתה לי אביטל עם כוס קפה בוקר ביד.
היא היתה בחורה מלאה אך נאה בשנות העשרים לחייה, בעלת שיער שחור מתולתל, עיניים ירוקות חודרניות
וחיוך מושלם שכבש אותי מהפגישה הראשונה שלי איתה.
בהפסקות נהגנו לשבת מאחורי החנות עם כוסות קפה ולדבר על חיינו.
סיפרתי לה סיפורים על מקומות שמעבר לעיר, מקומות שכניראה כבר לא קיימים.
והיא הקשיבה לי בהיתלהבות.
היא היתה סטודנטית לרוקחות בערבים וכאן עבדה כקופאית ביום.
"בוקר טוב לך!" היא אמרה תוך כדי פיהוק.
"היי" עניתי עם חיוך מרוח על הפנים.
עינינו ניפגשו והיא חייכה בחזרה.
"אתה ניראה זוועה על הבוקר היום" היא אמרה אחרי התרשמות קצרה.
"אני מרגיש יותר גרוע" עניתי והוספתי "לשתות ערב יום עבודה אף פעם לא משתלם."
היא הנהנה מניסיון.
"אלכס כבר הגיעה?" שאלתי והסתכלתי מסביב
אלכס היה בעל המכולת, גבר בן ארבעים ושבע עם קרחת לא מחמיאה וכרס בירה.
איש מדוכדך שמאסה עליו עבודתו.
למדתי להסתדר עם מצב רוחו ולהתעסק בעבודתי.
"התקשר והודיעה כי יאחר" ענתה לי אביטל.
החנות היתה ריקה יום ראשון בבוקר ואנחנו רק
צפינו דרך חלון החנות אל האנשים שרצים לדרכם, כל אחד וגורלו.
ואנו כאן כבתוך בועה שנעצרה בזמן.
עד שהזמן לא פרץ פנימה בדמותו של אלכס, כולו אדום ומזיעה.
התחלנו לעבוד בשתיקה, כל אחד עסוק במלאכתו.
**********************************זהו לבינתיים***********************************************
אשמח לדעות, המלצות.
זהו חלק מפרק א'.
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה-
לפני 8 שנים ו-3 חודשים טוב, הפרק עצמו נחמד סקאוט
אבל אי אפשר לומר עליו יותר מדי כי זה אפילו לא פרק מלא אבל זו פתיחה מעניינת
אבל כמה דברים:
שגיאות כתיב:
הזיע ולא הזיעה
התלהבות ולא היתלהבות
אלכוהול זה זכר ולכן בשילוב עם סקרנות זה שניהם ולא שתיהם, אין מילה כזאת שתיהם .
והמשפט ״ עם כוס קפה בוקר ביד״ לא יודעת.. לא זורם לי.
אולי היה עדיף שהיית רושם: עם כוס קפה ביד
ללא הבוקר
וזהו
מקווה שלא נעלבת
כי אין בכוונתי להעליב, רק לעזור.
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה-
לפני 8 שנים ו-3 חודשים להפך מאד מעריך את התגובות Dude
דקדוק נכון לא המטרה כרגע בשבילי וכשאני כותב אז אני פחות משגיח על הכתיב.
אולי "... עם כוס קפה של בוקר בידה.." ?
אני רוצה להדגיש כי זה בוקר .
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה-
לפני 8 שנים ו-3 חודשים כן, זה ניסוח מצוין! סקאוט
-
-
-
לפני 8 שנים ו-3 חודשים ... המורה יעלה
משהו פחות זרם לי בסיפור הזה. אני מניחה שהדמויות לא מספיק עוררו אצלי עניין לדעת מה יתפתח איתם בהמשך. האנשים שאתה מספר עליהם (חוץ מהגיבור) נשמעים די רגילים
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה-
לפני 8 שנים ו-3 חודשים זה רק חלק מפרק א' אבל... Dude
קשה לי לתאר דמויות ולתת להן חיים.
אני מאד אוהב את הסגנון של אסימוב, אם תיאור מינימלי ולתת למח לדמיין את הדמויות.
אבל מצד שני אני שתלטן וקשה לי לתת חופש בעולם שלי (בסיפור).
אני מנסה לתת לסיפור לזרום מעצמו.
פשוט להתנגן על הלשון ולהיסחף הלאה.
חוץ מזה אני רק עכשיו נותן חופש לכתיבה.
אז אני מנסה למצוא סגנונות ומתנסה בכמה.
תודה על התגובה שלך, אני מעריך!
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה-
לפני 8 שנים ו-3 חודשים פחות מכירה המורה יעלה
מדע בדיוני, אבל ההתחלה של הסיפור נשמעת פחות או יותר ריאליסטית,
אז בכל זאת כדאי (בשלב מאוחר יותר) לדעתי להוסיף משהו מיוחד בכל דמות. כי לפחות מנקודת מבטו של הגיבור - למה הוא התחבר דווקא עם הבחורה שתיארת ולא עם מישהי אחרת? זה יעזור להבין את הדמות הראשית - כמו שאומרים "אמור לי מי חברייך ואומר לך מי אתה". אני בדעה שכל דמות צריכה להוסיף משהו על הגיבור. כלומר - הנתונים שלבחורה יש חיוך כובש לא עוזרים לי להבין כלום על האופי שלו. כל אחד היה רוצה לדבר איתה אם היא בחורה נורא מקסימה...אז מה בכל זאת הדמות שלה תורמת?
זה מה שהיה לי חסר לי
אבל כמו שאמרתי אני לא מכירה יותר מדי מדע בדיוני
אולי מי שקורא מדע בדיוני יוכל לתת לך ביקורת יותר קולעת.
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה-
לפני 8 שנים ו-3 חודשים לא קשור למדע בידיוני האמת Dude
מד"ב לא שונה מאף ספר אחר, לא מתח, לא רומן ולא אימה.
השוני זה רק המדע, חלליות, רובוטים, חייזרים וכו.
אותו דבר גם פנטזי.
איך אני צריך להראות את האופי שלה? איך לתאר ומה להדגיש?
נ.ב. איך עלי לעדכן את הסיפור?
לעשות עריכה או לכתוב שרשור מחדש?
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה-
לפני 8 שנים ו-3 חודשים איך שאתה רוצה- המורה יעלה
אך לדעתי עדיף להשאיר את הסיפור המקורי, ולהוסיף את הסיפור לאחר עריכה
אני הייתי מצפה שיהיה בה איזה משהו מוזר.. או איזשהו חיסרון. כרגע היא נשמעת בחורה די מושלמת.
אם סתם נגיד היא הייתה שטותניקית נורא, או קשת יום, או איזשהו אופי או יותר נכון "מצב צבירה" מסוים -
היינו לומדים על האישיות שלו עצמו
אם כבר בחרת לכתוב שהיא קצת מלאה וזה חשוב לסיפור אז איך היא מתייחסת לזה?
יש את האנשים המלאים שמשתמשים בחוש ההומור כדי לפצות על זה שבתרבותנו גוף מלא נחשב לחיסרון.
אם זו התכונה שבחרת לה אז בוא תראה לנו איך היא מתבטאת ביום יום בחיים שלה.
אתה גם יכול לקחת את זה לכיוון של קשת יום, מתמודת עם קשיים כלכליים.
דרך הקשיים שלה נגלה לאילו דמויות הגיבור מגלה אמפתיה.
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה-
לפני 8 שנים ו-3 חודשים הבנתי! Dude
-
-
-
-
-
-
