היום לא אדבר עליך.
אדבר על אמא שלך
היא, שעוד עונה לטלפונים
בתקווה לא רציונלית
לשמוע את קולך.
היא, שעוד שומרת לך
עוגיות בארון
ומוצרלה ללא חלב
היא, שמחכה בסתר
שאולי עוד יגיע מכתב.
היום לא אדבר עליך.
אדבר על החבר שלך
זה שרץ אחרי זרים ברחוב,
שבחלומותיו שומע את צחוקך
זה שלא ישן לילות
ומפחד מדם
ומפיצוצים.
שלא בוכה אף פעם
אבל משהו נכנס לו לעין
לפעמים.
היום לא אדבר עליך.
אדבר על אשתך
היא, שנלחמת כבר שנתיים
בשדה הקרב של לכתך.
היא, ששאלו אותה אם היא בסדר
רק עשר פעמים ביום
וגם היום היא לא בסדר
זה רק החיוך שלה
שהתקבע במקום.
היא, שמרדימה את ילדיך
בסיפור לילה טוב
ונשיקה
היא, שקמה כל בוקר
ונושכת שפתיים
וממשיכה.
היום לא אדבר עליך.
אדבר על האח הגדול שלך
הוא, שכבר לא ירד עליך לעולם
ולא יפרע את שערך,
הוא, שעוד מפנה מבט
מהתמונות שלכם באלבום,
הוא, שכואב אותך כל השנה
כל השנים
אז למה זה כואב פתאום היום?
הם נתנו לך עיטור העוז
אחר מותך
ובטקס היתה שם כל המשפחה שלך
ואני לא אדבר עליך
על החיים ועל המוות ועל הגבורה בקרב
אני אדבר עליהם
ואצדיע בשקט
לאלה שעוד נלחמים עכשיו.
הוסף תגובה |
קישור ישיר להודעה
