מעכתי סיגריה על הרצפה המטונפת של הפאב ונכנסתי פנימה. המקום היה חצי ריק, כרגיל. כמה נשמות טועות וברמנית גוצה ומאופרת בכבדות. למראה שלי נכנס היא הצמידה את שפתיה למיקרופון. "בנות, החשפן הגיע!" היא כיוונה לעברי זרקור ואני קרעתי מעלי את הז'קט והמכנסיים. ההיא שעמדה עד כה קרובה אלי, יותר מדי קרובה, הביטה בגופי במבט המום. קריאות התלהבות בודדות נשמעו מהנשים המעטות בפאב הקטן. סימנתי לה באצבעי לקרב אלי.
"מה?" היא שאלה.
"רצית אותי, לא? זה אני." החוויתי בידיי על גופי. ערימת שרירים עם קעקועים גסים. היא ניגשה אלי והניחה בעדינות את כפותיה על חזי.
"מה זה?" שאלה, מלטפת בציפורניה הארוכות את הקעקוע הגדול על חזי השמאלי, גוף אישה עירום ולראשה ראש של אריה עם רעמה בצבע סגול זרחני.
"זאת היא."
"באמת?"
"כן."
היא ניגשה לעברי וליקקה בלשונה את החזה. הרגשתי אותה נדרכת בפנים.
"את מעירה אותה."
"אני יודעת. אני רוצה לראות אותה."
"אני לא רוצה."
"הממ... אני אישה, ואתה חשפן בפאב מלא נשים. אתה אמור לשרת אותי לא?" היא טפחה בישבני החשוף. גם הוא היה מקועקע בגרסה אחרת שלה. היא לפתה את השריר ועליו הקעקוע וצבטה אותו חזק. שוב היא נדרכה לי בפנים. הרגשתי שהיא עומדת לצאת.
בינתיים הנאג'סית החליפה מבטים עם הברמנית. "שימי לנו מוסיקה טובה, כזאת שאפשר לאכול אותו לצלילים שלה."
הברמנית הניחה תקליט מאובק על הפטפון והצלילים הכבדים הניעו אותה לעברי, ישבנה החצוף מתחכך בי. היא חייכה אלי בממזריות ושיניה גדלו והתחדדו. "אני לך את שלי אם תראה לי את שלך."
"תעזבי אותי."
היא צחקה ופנתה לעברי, ידיה מלטפות בלהט את הקעקוע על חזי. היא החלה מתעוררת, ואני נאבקתי בה. היא זיהתה את סבלי. "אני לא עוזבת אותך," לחשה לי באוזן, "לא נותנת לך מנוח, עד שאקבל את מה שאני רוצה."
היא הצמידה שפתיה לחזה ונישקה אותו בלהט, והפיחה חיים בהיא. היא התעוררה. הזנב בקע לי מאחורה ויצא החוצה, הקרניים צימחו להן מבעד לראשי ברעש ובקריעת בשר. לסתי נעשתה כבדה מאוד ובלטה החוצה כמו קדימה של טרקטור. והיא עמדה מולי, צוחקת בטירוף. פיה היה עכשיו מסכת מוות של שיניים ענקיות ושפתיים אדומות מדם. עיניה רושפות כחיה. היא זינקה עלי, רגליה נכרכות סביב מותניי הנאנקות. "תעשה את זה." לחשה בקול חייתי.
הנהנתי וכשהיא עוד עלי הסתערתי על הנשים סביב. לסתי קרעה אותן לגזרים והן אפילו לא הספיקו לבכות. הברמנית נעלמה אבל היא לא עניינה אותי.
אחרי זה דהרתי את המדרגות כלפי מעלה, אל היציאה. הייתי כבר על ארבע, לסתי הבולטת כחרטום ענק שואגת. מישבני הזנב הארוך מצליף לכל עבר. היא ישבה עלי, אוחזת בשיערי כבמושכות ומנתבת אותי כמו פרשית לעבר... לא יודע לאן. דהרתי כל הלילה והיא עלי, צוהלת ומצליפה בי ולוחשת לאוזניי מילות מוות ומשטמה.
"מה?" היא שאלה.
"רצית אותי, לא? זה אני." החוויתי בידיי על גופי. ערימת שרירים עם קעקועים גסים. היא ניגשה אלי והניחה בעדינות את כפותיה על חזי.
"מה זה?" שאלה, מלטפת בציפורניה הארוכות את הקעקוע הגדול על חזי השמאלי, גוף אישה עירום ולראשה ראש של אריה עם רעמה בצבע סגול זרחני.
"זאת היא."
"באמת?"
"כן."
היא ניגשה לעברי וליקקה בלשונה את החזה. הרגשתי אותה נדרכת בפנים.
"את מעירה אותה."
"אני יודעת. אני רוצה לראות אותה."
"אני לא רוצה."
"הממ... אני אישה, ואתה חשפן בפאב מלא נשים. אתה אמור לשרת אותי לא?" היא טפחה בישבני החשוף. גם הוא היה מקועקע בגרסה אחרת שלה. היא לפתה את השריר ועליו הקעקוע וצבטה אותו חזק. שוב היא נדרכה לי בפנים. הרגשתי שהיא עומדת לצאת.
בינתיים הנאג'סית החליפה מבטים עם הברמנית. "שימי לנו מוסיקה טובה, כזאת שאפשר לאכול אותו לצלילים שלה."
הברמנית הניחה תקליט מאובק על הפטפון והצלילים הכבדים הניעו אותה לעברי, ישבנה החצוף מתחכך בי. היא חייכה אלי בממזריות ושיניה גדלו והתחדדו. "אני לך את שלי אם תראה לי את שלך."
"תעזבי אותי."
היא צחקה ופנתה לעברי, ידיה מלטפות בלהט את הקעקוע על חזי. היא החלה מתעוררת, ואני נאבקתי בה. היא זיהתה את סבלי. "אני לא עוזבת אותך," לחשה לי באוזן, "לא נותנת לך מנוח, עד שאקבל את מה שאני רוצה."
היא הצמידה שפתיה לחזה ונישקה אותו בלהט, והפיחה חיים בהיא. היא התעוררה. הזנב בקע לי מאחורה ויצא החוצה, הקרניים צימחו להן מבעד לראשי ברעש ובקריעת בשר. לסתי נעשתה כבדה מאוד ובלטה החוצה כמו קדימה של טרקטור. והיא עמדה מולי, צוחקת בטירוף. פיה היה עכשיו מסכת מוות של שיניים ענקיות ושפתיים אדומות מדם. עיניה רושפות כחיה. היא זינקה עלי, רגליה נכרכות סביב מותניי הנאנקות. "תעשה את זה." לחשה בקול חייתי.
הנהנתי וכשהיא עוד עלי הסתערתי על הנשים סביב. לסתי קרעה אותן לגזרים והן אפילו לא הספיקו לבכות. הברמנית נעלמה אבל היא לא עניינה אותי.
אחרי זה דהרתי את המדרגות כלפי מעלה, אל היציאה. הייתי כבר על ארבע, לסתי הבולטת כחרטום ענק שואגת. מישבני הזנב הארוך מצליף לכל עבר. היא ישבה עלי, אוחזת בשיערי כבמושכות ומנתבת אותי כמו פרשית לעבר... לא יודע לאן. דהרתי כל הלילה והיא עלי, צוהלת ומצליפה בי ולוחשת לאוזניי מילות מוות ומשטמה.