אנה,
למה את כבר לא מחייכת?
אנה שלי,
למה את כבר לא צוחקת?
הבית ריק בלי הצחוק המתגלגל שלך,
ואיפה הרגליים השובבות,
שיתרוצצו בכל החדרים?
אנה, למה החלפת את השמלות במכנסיים ארוכות?
אף אחד לא אוהב את זה, לא מחמיא לך ככה, תחליפי בחזרה.
ולמה את מסרבת להתפשט מולי?
פעם אהבת שהפשטתי והלבשתי אותך.
אנה,
למה את שותקת?
למה את מתעסקת כל הזמן בשיעורי בית ומבחנים?
פעם שנאת את זה,
היית מחפשת לשחק בבובות ודובים,
התבגרת שזה כבר לא מעניין אותך?
אנה,
מאיפה הבאת את הרעיון המוזר הזה של הפנימייה?
את כבר לא אוהבת את בית הספר?
אוקי, נעביר אותך! אבל למה את כבר לא רוצה להישאר בבית?
אנה,
למה העפת את המראה שבחדר שלך? למה את לא מסתכלת על עצמך יותר?
אנה,
למה גזרת את השיער הארוך והיפה שלך?
מה זאת התשובה הזאת, כי מתחשק לי?
תראי מה עשית לעצמך, תסתכלי מה עשית לשיער היפה שלך!
אנה, תסתכלי עלי,
אמרתי עלי!
אנה,
למה העיניים שלך כל כך אדומות?
ולמה הדמעות לא מפסיקות לרדת?
למה את מסתגרת בחדר שעות?
ולמה את מעדיפה לשמוע מוסיקה מאשר אנשים מדברים?
אנה,
מאיפה צצה החבורה הכחולה הזו?
אנה,
למה את כבר לא רוצה להישאר פה?
ולמה הידיים שלך מכוסות בצלקות?
אנה,
למה את חוסמת אותי?
פעם אהבת אותי יותר מהכול.
אנה,
אל תלכי.
אנה,
יש מישהו שמציק לך? מטרידים אותך?
אל תצחקי לי בפנים.
אנה, כן אכפת לי,
לעזאזל אנה! בטח שאכפת לי ממך!
מה זאת השאלה הזאת איך לא ראיתי כל השנים,
על מה את מדברת?
אנה!
אל תברחי מפה,
אל תצאי מהבית,
זה המקום שלך!
אל תגידי לי שאין לך מקום פה או בעולם הזה!
אנה,
הסמים שלך זרוקים בכל מקום בחדר,
ואני נשבעת כשתחזרי,
אני שולחת אותך לגמילה ולשיקום,
מה גיל טיפש עשרה דפק לך ת'מוח?
אנה,
אני לא אקח אותך לגמילה,
אפילו לא אצעק או אתן לך סטירה.
אני בחיים לא אתן למישהו אחר להניח עלייך יד,
ולעולם לא אתן לילדים אחרים להשפיל אותך ולהתעלם מזה.
עכשיו תקפצי משום מקום ותגידי למשטרה להפסיק עם הבדיחה החולנית הזו לעוף לי מהדלת של הבית,
בבקשה,
רק תופיעי בחזרה.
למה את כבר לא מחייכת?
אנה שלי,
למה את כבר לא צוחקת?
הבית ריק בלי הצחוק המתגלגל שלך,
ואיפה הרגליים השובבות,
שיתרוצצו בכל החדרים?
אנה, למה החלפת את השמלות במכנסיים ארוכות?
אף אחד לא אוהב את זה, לא מחמיא לך ככה, תחליפי בחזרה.
ולמה את מסרבת להתפשט מולי?
פעם אהבת שהפשטתי והלבשתי אותך.
אנה,
למה את שותקת?
למה את מתעסקת כל הזמן בשיעורי בית ומבחנים?
פעם שנאת את זה,
היית מחפשת לשחק בבובות ודובים,
התבגרת שזה כבר לא מעניין אותך?
אנה,
מאיפה הבאת את הרעיון המוזר הזה של הפנימייה?
את כבר לא אוהבת את בית הספר?
אוקי, נעביר אותך! אבל למה את כבר לא רוצה להישאר בבית?
אנה,
למה העפת את המראה שבחדר שלך? למה את לא מסתכלת על עצמך יותר?
אנה,
למה גזרת את השיער הארוך והיפה שלך?
מה זאת התשובה הזאת, כי מתחשק לי?
תראי מה עשית לעצמך, תסתכלי מה עשית לשיער היפה שלך!
אנה, תסתכלי עלי,
אמרתי עלי!
אנה,
למה העיניים שלך כל כך אדומות?
ולמה הדמעות לא מפסיקות לרדת?
למה את מסתגרת בחדר שעות?
ולמה את מעדיפה לשמוע מוסיקה מאשר אנשים מדברים?
אנה,
מאיפה צצה החבורה הכחולה הזו?
אנה,
למה את כבר לא רוצה להישאר פה?
ולמה הידיים שלך מכוסות בצלקות?
אנה,
למה את חוסמת אותי?
פעם אהבת אותי יותר מהכול.
אנה,
אל תלכי.
אנה,
יש מישהו שמציק לך? מטרידים אותך?
אל תצחקי לי בפנים.
אנה, כן אכפת לי,
לעזאזל אנה! בטח שאכפת לי ממך!
מה זאת השאלה הזאת איך לא ראיתי כל השנים,
על מה את מדברת?
אנה!
אל תברחי מפה,
אל תצאי מהבית,
זה המקום שלך!
אל תגידי לי שאין לך מקום פה או בעולם הזה!
אנה,
הסמים שלך זרוקים בכל מקום בחדר,
ואני נשבעת כשתחזרי,
אני שולחת אותך לגמילה ולשיקום,
מה גיל טיפש עשרה דפק לך ת'מוח?
אנה,
אני לא אקח אותך לגמילה,
אפילו לא אצעק או אתן לך סטירה.
אני בחיים לא אתן למישהו אחר להניח עלייך יד,
ולעולם לא אתן לילדים אחרים להשפיל אותך ולהתעלם מזה.
עכשיו תקפצי משום מקום ותגידי למשטרה להפסיק עם הבדיחה החולנית הזו לעוף לי מהדלת של הבית,
בבקשה,
רק תופיעי בחזרה.