אינך מגיעה ממבט אחד, שני ואף שלישי. את מסתמכת על ניסיון ועל זמן. אמנם את קצת יהירה, מידי פעם, אך כנראה יש לכך סיבה. את רוצה את הטוב ביותר, את שואפת לגובה, כילד הגדל בבית טוב עם הורים, אשר חיים בציפייה שהילד שלהם יהיה רופא. אילו זה היה מבחן, היית שואפת למאה וקורעת עצמך בהכנות, ואילו היית צריכה לרשום חיבור, היית נשארת אחרי שכבר כל הנבחנים עזבו את הכיתה ושבו לביתם. את ניזונה משנים על גבי שנים, שבהן, כדרך אגב, הנך גם נבחנת. ולמרות הכל, את מבוססת, כאמונה בבורא, כאמונה ביוצר, הרי לכל דבר יש סיבה ותוצאה, וכך גם לך. הו אהבה, את לא כמו אחותך, השונה ממך, ההיא - התאהבות הוא שמה. ידועה היא לשמצה בהנהגותה הסותרת וחסרת ההיגיון, במרד נעורים והתבטאויות של שיגעון. הנך יפיפייה, אהבה, אך גם מסוכנת. את כמו נשק, את נטענת. השאלה היא: איך בך להשתמש? הו, אהבה, כמה ממך אני סובלת ונחבלת, אך עם זאת, אותך אני נושמת. אהבה יקרה, ממתנותייך אני חוששת, אך עם זאת, בתוכי את מורגשת, ולך אני מודה, אם כי עימך, תקווה את מביאה.
הוסף תגובה |
קישור ישיר להודעה
