מי שמכיר אותי יודע שדברים נשכחים ממני
נתקלתי הרגע במשפט הזה. אני מניחה שיש אנשים שמכירים אותי, ואני מכירה אותם. אני מניחה שכן.
אבל איפה הם? הם לא נוגעים בחיי כל כך כמו קודם.
ואחרים כבר הפכו דומיננטיים בחיי.
זה מוזר, אתמול בלילה קלטתי שאני פקינג חיה. כל יום אני קרובה יותר לבגרות, לאחרי צבא, לחיים אחרים..
ומה יקרה אז?
ושוב, ניצבתי בפני החלטה.
להיכנס ללחץ, או לשחרר ולראות מה יקרה.
כי כמו שאחותי אומרת, את חיה בסרט.
ואז תורי מגיע, אבל לפחות הפופקורן טעים..
אז אני פשוט אראה מה יקרה.
אין טעם בלהיכנס ללחץ, פשוט לחיות.
אני אוהבת לקרוא דברים ישנים שאני כותבת, יש בהם משהו יפהפה ומיוחד.
מידי פעם מעריכים ומידי פעם מתעלמים. יום אסל יום באסל.
ו, ובכן. אין לי מילים לתת לכן כעת.
היה שלום אהוביי, חייכו לעני היום.
הוסף תגובה |
קישור ישיר להודעה