מי יודע מה נותנת פרה?
(---)
בולשיט.
זה מה שנותנת פרה.
חרא. ושתן. ונודים.
ובעצם גם את זה היא משחררת, סתם, כי היא לא צריכה.
ואת כל השאר לוקחים ממנה.
את החלב, את הבשר, את העור, את העצמות, את הכוח.
אבל אותנו מחנכים להאמין שלפחות את החלב היא נותנת לנו מטוב ליבה.
בול-שיט. את זה אפילו לעגלים שלה היא לא נותנת. הם באים לקחת לה.
כן, נכון, נכון, אם הם לא יבואו לקחת העטינים שלה יתפוצצו מכאבים, נכון, אבל מישהו בכלל שאל אותה אם היא רוצה את העגלים האלה?
ואיזו פרה שפויה (ואולי גם איזו אישה שפויה) הייתה רוצה את כאבי הכניסה והיציאה של העגלים, ואת כאבי ההזנה והגידול שלהם, אילולי הטבע היה מכריח אותה?
אבל אותנו מחנכים להאמין שזה מה שהיא נותנת.
אז לא יפה לאכול בשר. וגם לא חלב. וגם לא נלבש עור. בסדר. אז לא נאכל. ונלך יחפים וערומים.
ודגים?
מה, זה שדגים לא באים אלינו כשאנחנו קוראים להם, ולא נענים לליטופים ולפוצי מוצי שלנו ולא מתחממים איתנו, ולא נותנים לנו לנצל אותם בעבודות השדה, זה אומר שהם נהנים שאנחנו קוטפים אותם מהמים וחותכים וטוחנים וממלאים ומטגנים אותם? והלובסטרים ממש נהנים עד מוות מהאמבטיה החמה שאנחנו עושים להם לפני שאנחנו מפצחים אותם.
נו טוב.
מוותרים.
ומלפפונים?
מישהו ניסה פעם לשאול את המלפפון אם הוא בכלל מרשה לנו לקחת אותו מאימא שיח, או להפריע לו להזדקן ולהירקב בנחת על חלקת האדמה, תחת השמש והגשם והרוח החופשי שהטבע נתן לו?
וזה שהעגבנייה מוכנה לתקשר איתנו עוד פחות מהדג, או מהפרה, זה כבר אומר שהיא בכלל מוכנה שננעץ בעגבותיה האדמדמות והדשנות את שינינו החפות מבשר? אה??
אה וואללה.
אז לא נאכל.
וואללה.
הוסף תגובה |
קישור ישיר להודעה
