זה סתם עוד יום עם געגוע
ליום שהיה
לימים שלא יחזרו
זה תמיד חוזר כמו בומברנג
זה לא שאתה לא נמצא איתי
אתה נמצא אך עם הזמן נעלם
במהמורות החיים..
אתה בלתי נשכח
למרות שהלב דהה עם הזמן שעבר
אולי הוא רק מסתתר מתחת לכפל שנוצר שם..
אבל יש ימים שהשאלות עולות
והלב דופק במהירות גבוהה
הלב רוצה להשתחרר כבר
ולהוציא את האוסף של הכאב העצור
אך בינתיים מי יביט שם לתוכו פנימה?
יש פעמים שאני מרגישה שהשתיקה יפה לה
ויש פעמים שהשתיקה זועקת לה מבפנים
אך אין מקשיב
ואין שומע..
רק צליל פעימות הלב המשווע..
הוסף תגובה |
קישור ישיר להודעה