אני לא מבינה איך אדם שפגע בך בעבר, יכול לשוב ולפגוע בך שוב בהווה. הרי את מכירה אותו כבר ויודעת מה לצפות ממנו, אולם התקווה שהוא השתנה עדין שוכנת בליבך.
הוא נעלם מחייך ליותר משנה, כבר התגברת עליו מאז הפרידה הקשה שלכם. את לא חושבת עליו יותר, לא מתגעגעת אליו בלילות, לא ממררת בבכי אל תוך הכרית, הלב שלך לא מחסיר פעימה כשאת שומעת שיר שנהגתם לקרוא לו "השיר שלנו" והכי חשוב את כבר לא מחכה להודעה ממנו שבה הוא ירשום כמה הוא מצטער ואוהב ורוצה אותך שוב בחייו.
לכן אחרי שנה ויותר שלא שמעת ממנו, את מופתעת לקבל הודעה בערך בשתיים בלילה ממוען לא ידוע. את מתעוררת בבוקר לעבודה, מעיפה מבט לעבר הטלפון ורואה שקיבלת אסמס, את פותחת וקוראת ולמרות שאין לך מושג מי השולח, יש משהו מאוד מוכר באופן הכתיבה ואת מתחילה לנחש ממי הוא הגיע. נכון מאוד, מהאקס היקר שלך.
ניסוח ההודעה די מוזר, בהתחלה את חושבת שאולי היה שיכור ולכן בחר לשלוח, אך האמת היא שהוא פשוט ניסה להיות מסתורי ולהרשים אותך. את מחייכת לא במודע והלב שלך אכן מחסיר פעימה, את לוקחת נשימה ומתעשתת על עצמך, נזכרת שיש לך אגו ועליך לענות דבר מה שחס וחלילה לא יגרום לו לחשוב שאכפת לך, עדין.
במשך היום אתם ממשיכים להתכתב, לאט לאט את מסירה מעצמך את שכבת המגן שנוצרה מעליך כתוצאה מהפרידה. הוא מצחיק אותך כמו פעם, ההתכתבות קלילה וזורמת, את מגלה שהוא זוכר ומכיר אותך טוב מאוד. משם אתם עוברים לשיחת טלפון, כל כך מוזר לך לשמוע את קולו, הלב שלך פועם קצת מהר יותר מהרגיל.
זה נמשך שבועיים בערך, הוא מפציר בך שתפגשו, את מפחדת, את לא רוצה להיפגע שוב. אולם הוא כל כך חמוד ורומנטי ולא מפסיק להזכיר לך רגעים יפים מהעבר המשותף שלכם, הוא אומר שהוא השתנה וכבר לא אותו האדם שהכרת, שהוא לעולם לא יפגע בך בשנית. את מרגישה שהמילים שלו מחלחלות באיטיות אל תוך ליבך, מחממות אותך מבפנים, הלב מפשיר מהקרח שכיסה אותו, את לא מבינה מה קורה לך. בסופו של דבר את מוותרת לו ומסכימה להיפגש. בפגישה הוא מקסים, מביט אל תוך עיניך וכובש אותך סופית. אתם אפילו מתנשקים, שפתיו רכות ונעימות כמו שזכרת אותן, את מאמינה שתוכלו להיות מאושרים למרות הכל.
לאחר חודש מגיע הבום. לפתע הוא מגעיל וקר, לא אוהב, לא מצחיק וקליל, שולח לך הודעה בעלת תוכן שמרסק אותך וחוסם אותך בכל מקום אפשרי. את מבינה כמה מטומטמת היית, מבינה שהוא שיחק ברגשותייך, ששיקר לך וכועסת על עצמך. את יוצאת מההלם ואז מגיע הכאב. הכאב שכבר מוכר לך כל כך, הכאב שחשבת שלא תחווי עוד בגללו. את בוכה, את שואלת את עצמך למה זה מגיע לך, את שונאת אותו ואת עצמך, הוא שבר לך את הלב. עכשיו את יודעת שאפשר להיפגע מאדם שהכרת בעברך גם בהווה. אבל את חזקה, את תתגברי, כבר התגברת פעם.
הוא נעלם מחייך ליותר משנה, כבר התגברת עליו מאז הפרידה הקשה שלכם. את לא חושבת עליו יותר, לא מתגעגעת אליו בלילות, לא ממררת בבכי אל תוך הכרית, הלב שלך לא מחסיר פעימה כשאת שומעת שיר שנהגתם לקרוא לו "השיר שלנו" והכי חשוב את כבר לא מחכה להודעה ממנו שבה הוא ירשום כמה הוא מצטער ואוהב ורוצה אותך שוב בחייו.
לכן אחרי שנה ויותר שלא שמעת ממנו, את מופתעת לקבל הודעה בערך בשתיים בלילה ממוען לא ידוע. את מתעוררת בבוקר לעבודה, מעיפה מבט לעבר הטלפון ורואה שקיבלת אסמס, את פותחת וקוראת ולמרות שאין לך מושג מי השולח, יש משהו מאוד מוכר באופן הכתיבה ואת מתחילה לנחש ממי הוא הגיע. נכון מאוד, מהאקס היקר שלך.
ניסוח ההודעה די מוזר, בהתחלה את חושבת שאולי היה שיכור ולכן בחר לשלוח, אך האמת היא שהוא פשוט ניסה להיות מסתורי ולהרשים אותך. את מחייכת לא במודע והלב שלך אכן מחסיר פעימה, את לוקחת נשימה ומתעשתת על עצמך, נזכרת שיש לך אגו ועליך לענות דבר מה שחס וחלילה לא יגרום לו לחשוב שאכפת לך, עדין.
במשך היום אתם ממשיכים להתכתב, לאט לאט את מסירה מעצמך את שכבת המגן שנוצרה מעליך כתוצאה מהפרידה. הוא מצחיק אותך כמו פעם, ההתכתבות קלילה וזורמת, את מגלה שהוא זוכר ומכיר אותך טוב מאוד. משם אתם עוברים לשיחת טלפון, כל כך מוזר לך לשמוע את קולו, הלב שלך פועם קצת מהר יותר מהרגיל.
זה נמשך שבועיים בערך, הוא מפציר בך שתפגשו, את מפחדת, את לא רוצה להיפגע שוב. אולם הוא כל כך חמוד ורומנטי ולא מפסיק להזכיר לך רגעים יפים מהעבר המשותף שלכם, הוא אומר שהוא השתנה וכבר לא אותו האדם שהכרת, שהוא לעולם לא יפגע בך בשנית. את מרגישה שהמילים שלו מחלחלות באיטיות אל תוך ליבך, מחממות אותך מבפנים, הלב מפשיר מהקרח שכיסה אותו, את לא מבינה מה קורה לך. בסופו של דבר את מוותרת לו ומסכימה להיפגש. בפגישה הוא מקסים, מביט אל תוך עיניך וכובש אותך סופית. אתם אפילו מתנשקים, שפתיו רכות ונעימות כמו שזכרת אותן, את מאמינה שתוכלו להיות מאושרים למרות הכל.
לאחר חודש מגיע הבום. לפתע הוא מגעיל וקר, לא אוהב, לא מצחיק וקליל, שולח לך הודעה בעלת תוכן שמרסק אותך וחוסם אותך בכל מקום אפשרי. את מבינה כמה מטומטמת היית, מבינה שהוא שיחק ברגשותייך, ששיקר לך וכועסת על עצמך. את יוצאת מההלם ואז מגיע הכאב. הכאב שכבר מוכר לך כל כך, הכאב שחשבת שלא תחווי עוד בגללו. את בוכה, את שואלת את עצמך למה זה מגיע לך, את שונאת אותו ואת עצמך, הוא שבר לך את הלב. עכשיו את יודעת שאפשר להיפגע מאדם שהכרת בעברך גם בהווה. אבל את חזקה, את תתגברי, כבר התגברת פעם.
