אַיֶּכָּה א. אוחנה
פַּעַם, לִפְנֵי אַלְפֵי שָׁנִים
שָׁאַלְתָּ אֵת אָבִי-אַבָּא
יְצִירְךָ בְּגַן עֵדֶן מִקֶּדֶם
אַיֶּכָּה?
אֶת-קוֹלְךָ בְּגַנֵּי גַּנִּים
הֵשִׁיב, בַּחֲצִי פֶּה,
לִפְנֵי וְלִפְנִים שָׁמַעְתִּי
כִּי-עֵירֹם אָנֹכִי, וָאֵחָבֵא
אָז, אוֹתוֹ שָׁאַלְתָּ,
מִי הִגִּיד לְךָ, כִּי עֵירֹם אָתָּה ?
וְהִלְבָּשְׁתוֹ כָּתְנוֹת -
עוֹר וּלְבוֹנָה
בִּמְקוֹם עֲלֵי הַתְּאֵנָה
הַיּוֹם בְּיוֹם שַׁאֲגָתִי
כְּעָלֶה נִדָּף בָּרוּחַ,
שָׁאַלְתִּי,
לָמָּה נַחְבֵּאתָ לִבְרֹחַ ?
וְעוֹד שָׁאַלְתִּי,
אַיֶּכָּה ?
וְלֹא עָנִיתָ.
וּפֶה לֹא פָּצִיתָ
וּפָנִים הִסְתַּרְתָּ.
וְאַף שֶׁהָפַכְתִּי לְקַשׁ וּגְבָבָה
יִתְגַּדַּל וְיִתְקַדַּשׁ שְׁמֵהּ רַבָּא.
הוסף תגובה |
קישור ישיר להודעה