פורומים » סיפור שכתבתי
כתבת סיפור למגירה? זה הזמן לשתף את קהילת הקוראים הישראלית ולקבל חוות דעת.
כתיבת הודעה חדשה בפורום סיפור שכתבתי
» נצפה 906 פעמים מאז תחילת הספירה.
-
לפני 9 שנים ו-6 חודשים סעק פוזטרג - מעשייה מתחת לשטיח (חלק א') ישנוני
היה היה לפני שנים לא רבות (אבל עדיין לא היה אינטרנט) כפר קטן בניו-טלארניוד ובו גרה משפחת פוזטרג, שעסקה בעיקר בבישול וליקוט של הדערים.
הדערים היו החזזיות הקטלניות ביותר בניו-טלארניוד, חזזיות שהכילו את כל הרעלנים שהם הכירו, ועוד כמה שלא.
אז סיפורנו מתחיל ביום ה-98 לעונת האננגוילף (סוג של שורש-מאכל שהיה נפוץ מאוד באותו אזור), היום שבו לאם משפחת פוזטרג, ניטמוגיזה, נולד בן קטן, מקומט, אדום ובריא (וצורח).
ברגע שדודתו, סעק, שמעה שאחותה בהריון היא קיבלה קלקול-קיבה והקיאה את ארוחת-העשר שלה על מלך ומלכת ניו-טלנאריוד שבדיוק חלפו בדהרה מתחת למרפסתה.
לפי חוקי הממלכה, העונש להקאה על המלך הוא שתי מלקות מכובדות בישבן, אך העונש להקאה על המלכה הוא מוות.
לפיכך, ניטמוגיזה גמרה אומר בליבה לקרוא לבנה הקטן סעק,
על שם אחותה האומללה שהולקאה בישבן והוצאה להורג.
המילה הראשונה
שסעק
אמר
הייתה "קקי!", ואני לא חושב שאני צריך להסביר למה.
המילה האחרונה שסעק אמר לפני שאיבד את יכולת הדיבור הייתה "איך-".
את העובדה הזאת, אני חושב, רצוי להסביר ולבאר.
כשסעק היה בן 9 הוא הלך עם אביו לעבודה, כמו תמיד, לקטוף את חזזיות הדערים הקטלניות.
הוא קטף לו וקטף, בזהירות מירבית, כשלפתע נזכר בבדיחה מצחיקה, נתקף בפרץ-צחוק וכמעט הכניס לעצמו את החזזיות לעין.
סעק נתקף סחרחורת עזה מהמחשבה על כך שהיה קרוב כל כך למות, והתעלף.
כשסעק התעלף, ראשו נחבט בסלע והסלע נשבר לשניים.
ראשו של סעק לא ניזוק עד כדי כך, אך החבטה העזה סדקה מעט את גולגלתו ופגעה במוחו במקומות הנכונים כדי שסעק יאבד את יכולת הדיבור.
אכן, הוא איבד.
סעק צייר כל ציור שלו כאילו וזוהי הזדמנותו האחרונה לצייר,
שר כאילו זהו יומו האחרון וניגן כאילו חייו היו תלויים בכך.
ואולי באמת כך היה, במובן מסוים.
כל ילדותו והתבגרותו היו רצופות קשיים בגלל אי יכולתו לדבר, ומאוד קשה היה בשבילו למצוא משהו שיוכל לעשות יחד עם עוד אנשים.
אז סעק צייר.
סעק צייר הכל:
את עצמו,
את משפחתו,
את חבריו וחברותיו לכיתה,
את המחשבות, הרגשות, הגרביים שלו,
כל הדברים שחיי כולנו סובבים אותם בשלב זה או אחר.
ציוריו של סעק זכו לכבוד רב אצל כל הבריות בגלל יופיים הפשטני, הלא מתנצל. ציוריו הזועמים היו המרשימים ביותר, כך הסכימו הרוב.
כאשר סעק היה נתקף בזעם נוראי החייב פורקן כלשהו, הוא היה מוציא את המכחול הגס והעבה ביותר שלו,
פורש את הבד הכי גדול שהיה לו-
ושופך את זעמו על הנייר.
אלו היו כפרים עולים באש, סערות אדירות המטביעות ספינה בלב-ים,
רעידות-אדמה שמחריבות ערי-כרך ענקיות ועוד אירועים הרסניים כאלה.
היה זה כל זעמו שנשפך על הדף, כל קללותיו וגידופיו אותם לא היה מסוגל להשמיע, אותם אף-אחד לא שמע חוץ ממנו.
כשהיה שמח/רעב, סעק היה שר.
"רגע רגע רגע, רגע, אמרת שהוא לא מסוגל לדבר!!"
בדיוק, אך להוציא קולות מגרונו הוא היה מסוגל.
ואפילו באופן טוב במיוחד .
הוא אהב לשיר בכל הסגנונות (לדוגמה:
מאריק איינשטיין ועד שלום חנוך), והיה לו מנעד די מצומצם (כ-טון וחצי, אם זה אומר לכם משהו), אבל הייתה לו דרך לשיר שכל מי ששמע אותו שר היה מוכן לשלם לו סכום מכובד של כסף כדי שיפסיק, וכך סעק מימן את ערכת הציור המקצועית הראשונה שלו.
כשסעק היה מאושר/מדוכא, הוא היה מנגן.
הוא היה מנגן כאילו שכנה מפלצת מוסיקלית ובעלת חוש-קצב מטורף בתוך מנגנוני העוגב, ופעם אחת קבוצת נוודים מסוממת שמעה אותו מנגן והחליטו לסגוד לו וקראו לעצמם "הסעקים".
סעק הוכיח להם שהוא בן-תמותה בכך ששחרר נפיחה טובה, תרועתית ביותר, וניחוחה הבריח את הנוודים המסוממים.
הם מעולם לא שבו, וסעק זכה לתואר המפוקפק "חצוצרן הכפר", אף על פי שניגן בעוגב.
יום אחד, חודשיים לפני יום-הולדתו השישה-עשר של סעק, השטיח שלו נגנב.
הדבר המוזר ביותר היה ש-
רק סעק שם-לב לכך.
"אני חייב להחזיר את השטיח", אמר סעק לעצמו, "חייב!"
לכן למחרת בבוקר משפחתו מצאה את מיטתו ריקה למעט פתק:
"יצאתי להחזיר את השטיח.
אל תחכו לי עם ארוחת-הצהריים".
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה-
לפני 9 שנים ו-6 חודשים מה קראתי הרגע? matrix
זה היה טוב. מאוד. ומוזר. גם כן מאוד.
תכתוב המשך
אגב, בטוח שזה הוציא גרונות מקולו ולא הוציא קולות מגרונו?
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה-
לפני 9 שנים ו-5 חודשים תודה רבה! ישנוני
ההמשך מתבשל כעת על אש ממש ממש ממש ממש ממש ממש קטנה, אבל מתישהו הוא יהיה מוכן :)
(אני אסדר את עניין הגרונות, תודה על התיקון).
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה
-
-
לפני 9 שנים ו-6 חודשים שמע Ortash
אתה חייב להרגיע עם מר גאם, זה משפיע עליך.
אבל, בסדר, אני מודה ששעשעת אותי XD
זה היה הומור הביבים המעודן ביותר שקראתי.
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה-
לפני 9 שנים ו-6 חודשים ראה ישנוני
״טרגדיה זה כאשר אני חותך את האצבע שלי. קומדיה זה שאתה נופל לתוך בור ביוב פתוח ומת.״
- מל ברוקס
תודה רבה!
אין היום עוד הרבה בני-נוער בארץ שמכירים את מר גאם...
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה
-
-
