פורומים » סיפור שכתבתי
כתבת סיפור למגירה? זה הזמן לשתף את קהילת הקוראים הישראלית ולקבל חוות דעת.
כתיבת הודעה חדשה בפורום סיפור שכתבתי
» נצפה 569 פעמים מאז תחילת הספירה.
-
לפני 9 שנים ו-6 חודשים סיפורי כלבים - יום הולדת שמח Tuval
האפשרות לה-ר-ו-ג את בעלי ביום ההולדת השלושים ושלוש שלו, לא הייתה נראית לי כמשהו דמיוני בכלל.
באותו יום הגעתי למשרדים של "אי-קומפניונס" ביחד עם המתנה שלו ליום ההולדת, גורת פקינז גזעית עם תעודות והכל, שעוד אפילו שם לא נתתי לה. פניתי אל פקיד הקבלה שהיה נראה לי כאילו הוא רק עכשיו סיים את שירות הצבאי שלו אם בכלל, ובקשתי ממנו אם הוא יכול לקרוא לחנן קראוס ללובי. לא רציתי להתקשר אליו מהפלאפון שלי כי רציתי שהוא ממש יופתע עד השנייה האחרונה מכך שהגעתי עד למקום העבודה שלו. תכננתי שהוא יירד למטה, יראה את הגורה, אני אגיד לו מזל טוב וכמה שאני אוהבת אותו אחריי שנתיים של נישואים, ושאני לא יכולה לחכות לעוד 5 חודשים שיבוא בעזרת השם האור החדש לחיינו, ושאז אולי נלך לאכול ארוחת בוקר מפנקת באחת מהמסעדות שהיו בסביבה ליד.
הפקיד התלהב מאוד מהגורה, הוא היה נורא נחמד למען האמת, וכשסיפרתי לו שזו הפתעה לבעל שלי וביקשתי ממנו שלא יגיד כלום, הוא חייך אליי ואמר " בטח, ברור, אני מיד אקרא לו, מה שמך בבקשה ?" הוא שאל אותי בנימוס "קוראים לי אושרת קראוס, אם אתה יכול שמי שמוסר לו את ההודעה שיגיד ככה - "אושי מחכה לך למטה, חנתוס מתוקנוס שלי, והוא כבר יבין..." הפקיד חייך במבוכה מהבקשה, אבל זה ממש לא עניין אותי, הדבר היחידי שרציתי זה להפתיע את בעלי בצורה הכי חמודה וחסרת טקט שיכולתי. הסתכלתי על הגורה, החזקתי אותה מול הפנים ובקול הכי מטופש שיכול היה לצאת לי מהפה אמרתי לה " הגוז'ובובו, עוד מעט אבא בא, גוז'ובובו קטנה!!" הפקיד הסתכל עליי כשהשפופרת בתוך האוזן שלו, הוא צחק מזה, ואז הרמתי אותה מול הפנים שלו ונענעתי אותה "פשוט חמודה, אולי אני גם אקנה אחד לחברה שלי... אמרו לי לחכות כמה רגעים אושרת. אתה יכולה לשבת שם בינתיים אולי.." הוא הצביע לספסל ההמתנה שהיה שם "לא הפריע לי לחכות והתיישבתי שם ביחד עם הגוז'בובו הקטנה שלי. אחריי כמה רגעים הפקיד סימן לי לבוא אליו.
"אממ... אושרת , את בטוחה שאת הגעת לכתובת הנכונה ? " הסתכלתי עליו בתדהמה "מה זאת אומרת ? זה לא אי-קומפניונס פה ? " שאלתי אותו והייתי בטוחה שיצאתי האישה הכי מטומטמת שאי פעם נכנסה לבניין שלהם "זה אי-קומפניונס אבל לא עובד אצלנו בן-אדם בשם חנן קראוס, ובדקתי בכל המחלקות, לראות אם אולי התבלבלת." לא ידעתי מה להגיד לו, הנחתי את הגורה על הרצפה. "אתה יכול לבדוק שוב אולי ? אני בטוחה שיש כאן טעות אולי כי הוא עובד חדש פה." הפקיד לא הסתכל לי בעיניים ראיתי שלא נעים לו ממני. "אני אבדוק שוב עם מנהלת משאבי אנוש, אין בעיה." אחריי דקה שבה הוא הרים שוב כמה טלפונים הוא סימן לי בראשו לשלילה. "אני יכולה לשבת כאן רגע בבקשה ? אולי התבלבלתי בכתובת שהוא נתן לי, אולי בשם של המקום." הפקיד היה נורא מנומס "את יכולה לשבת פה כמה שאת רוצה , אני פה אם את צריכה עוד משהו נוסף." התיישבתי שוב על הספסל, והתחלתי להזיע למרות שהיה מיזוג אוויר, בינתיים כל מי שנכנס לבניין עבר לידנו וליטף את הגורה ואמר לי כמה שהיא חמודה, רציתי להגיד להם לעוף לי מהפנים וכל הנחמדות שבי לא הייתה ממש כמו בעלי היקר.
מיהרתי לבדוק את ההודעה שהוא שלח לי לגבי כתובת מקום העבודה קראתי כמה וכמה פעמים "אי קומפניונס רחוב המייסדים 24 א'." ניסיתי להתקשר אליו אך לא הופתעתי לגלות שהשיחה מגיעה ישר לתא הקולי, גוז'בובו ישבה על הברכיים שלי ופתאום הרגשתי משהו חם ונוזלי מתפשט על המכנסיים שלי. ממש מתחת לאיפה שגוז'בובו ישבה "זה לא קורה לי עכשיו, זה לא קורה." אבל זה קרה.
יצאתי משם כשאני מסריחה מפיפי, קיללתי את גוז'בובו שכבר לא הייתה גוז'בובו אלא שם אחר שאני לא רוצה להגיד, התקשרתי לאמא שלי באמצע הרחוב כשאני בוכה וכמעט לא יכולה לנשום "אני חושבת שחנן בוגד בי אמא, הוא בוגד בי אני בטוחה." ככה התחלתי את השיחה מבלי להסביר כלום, כשבקושי אפשר להבין מה אני אומרת, סיפרתי לאימא שלי על מה שקרה והיא נשמעה לי יותר רגועה מהצפוי ואמרה לי לא להסיק מסקנות, שאולי הוא אמר לי שם של חברה לא נכונה ושהייתה אי הבנה סיפרתי לה שהוא שלח לי הודעה עם המספר הזה ושלא יכול להיות מצב שהוא טעה בזה.
החלטתי שאני נוסעת אליה, הייתי חייבת אותה.
לקחתי מונית, שעלתה לי משהו כמו 100 שקל אבל בגלל ש"בעלי עובד הייטק" זה לא הפריע לי, גם בגלל זה קניתי לנו כלבה ב2500 שקל, ראיתי את הפרצוף החמוץ של הנהג מונית שהריח את השתן של גוז'בובו ולא יכולה להגיד שזה לא עשה לי קצת טוב בלב, כשהוא ראה אותי שוב מתחילה לבכות בדרך, סיפרתי לו מה קרה "אני אומר לך, אנחנו זבל, זבל, אתן לא מגיעה לכם זבל כמונו, אנחנו המיץ של זבל שתדעי." ככה הוא המשיך כל הנסיעה. רציתי שהוא יגיד לי שהוא לא חושב שיש מאחורי הסיפור הזה משהו לא טוב, אבל במקום הוא רק הכניס לי סרטים אחרים לראש שבכלל יש לחנן אישה אחרת עם ילדים, או שהוא נוכל שמנסה לגנוב ממני כסף, לא שהיה לי, אבל פתאום חשבתי שיש לי רק בגלל העצבים שהיו לי עליו.
הגעתי לאמא שלי, לקח לה יותר מידי זמן לפתוח לי את הדלת. כשנכנסתי שחררתי את גוז'בובו מהידיים שלי והיא התחילה לרחרח כל פינה בדירה שלה. "מה זה ?" אמא שלי הסתכלה עליה רצה בכל הבית " זאת כלבה תכירי, וקוראים לה כרגע גוז'בובו קטנה, היא הייתה מתנה לבעלי ההייטקיסט שיש לו יום הולדת היום, אולי, אני כבר לא בטוחה בכלום." אמרתי לה, שתקתי לכמה שניות, ואז בבת אחת התחלתי לבכות כמו ילדה בת חמש מבלי לשלוט על עצמי. אימא שלי לא אמרה כלום רק הסתכלה עליי. " את מוכנה להיות אימא ולהגיד לי משהו כבר ?"
"אני לא חושבת שאת צריכה למהר למסקנות חפוזות, יש דברים שאולי את לא יודעת" היא אמרה לי בקול רגוע בזמן שהגורה התחילה ללקק אותי ברגליים. "מסקנות חפוזות?! הבן-אדם לא עובד שם בכלל!! אני אומרת לך יש לו אישה אחרת, את יודעת מה אני בטוחה שיש לו גם ילדים אפילו." אמא שלי התחילה לצחוק "אוי את ראית יותר מידי סרטים אושרתי." "אני חייבת לשירותים אמא, תיקנת כבר את הסתימה ?" שאלתי את אימא שלי אבל ידעתי מה תהיה התשובה שלה "היום בדיוק מגיע מישהו לתקן." "אימא את אומרת את זה כבר חודש כמעט." "מה לעשות שאף אחד כבר לא משתמש בהם ? אבל באמת מישהו בא לתקן, את תראי אותו." הלכתי לשירותים השניים שהיו בחדר שלה ושל אבא שלי זכרונו לברכה, כל-כך רציתי שהוא יהיה בבית כדי שיבטיח לי שהוא יהרוג את חנן אם צריך. הרגשתי משהו הולך לי בין הרגליים. "גוז'בובו, את לא יכולה בלעדיי, איפה אבא שלך איפה?! שאני אקרע לו את הצורה. " התיישבתי על האסלה ובדקתי את הפלאפון. ראיתי "הודעה חדשה – חנן" "מאמי אני עסוק בעבודה, אני מתקשר שאני מתפנה, מבטיח. מקווה שאת מתכננת משהו טוב להיום בערב. " חשבתי לעצמי שאני מתכננת משהו מצויין להיום בערב, להרוג אותו יהיה ממש מצוין. עמדתי מול המראה והרמתי את גוז'בובו "איך הוא עשה לנו את זה איך?" ואז שמעתי את אימא שלי מדברת, זה לא היה איתי, שמעתי את הדלת נפתחת. " אל תשאלי הבת שלך מתקשרת אליי, לא מפסיקה, את דיברת איתה ?" לא יכולתי לנשום, לא יכולתי לדבר. זה היה בעלי, זה היה חנן.
"תיהיה בשקט היא.. " חנן עמד שם פעור פה, אימא שלי הסתובבה "חנן ?! מה אתה לובש, מה קורה פה?" החזקתי את גוז'בובו בידיים ורציתי לזרוק אותה עליו מעצבים, הוא לבש בגדים ירוקים והחזיק בידיים שלו ארגז כלים ופומפה ולבש כובע ירוק ולא האמנתי לקרוא מה שכתוב עליו וגם על החולצה שלו "אמרתי לך שהיא תגלה, לא מבינה מה הבושה הגדולה, אתם הילדים של היום כל-כך מתוסבכים." אימא שלי התיישבה על הכיסא במטבח . "אני לא ידעתי איך לספר לך מאמי, לא רציתי שתדעי ו..." הוא פתאום הפסיק את ההסבר שלו ושאל "מאמי את קנית לנו פקינז ?! " "חנן, אני רוצה להבין מה קורה פה." "מה יש להבין ? אני לא מבינה. בעלך אינסטלטור גברת, מה כל-כך רע בזה ? כשאני הייתי בגילכם ואבא שלך היה בחיים אז... " אמא שלי התחילה לדבר והייתי חייבת להשתיק אותה "אמא את יכולה רגע עם זה שנייה?! חנן אתה לא מהנדס ? אתה..? חנן, אני רוצה להבין... אתה אינטסלטור ? " גוז'בובו רצה אליו, והוא הרים אותה " לפני שנה וחצי כמעט התפטרתי ממקום העבודה האחרון האמיתי שלי, לא יכולתי לסבול את העבודה נשמה שלי, לא יכולתי. אז נתתי לך שם של מקום עבודה חדש ו.." לא נתתי לו לסיים את המשפט "אבל למה שיקרת לי ? אני לא מאמינה." אמא שלי הנהנה עם הראש מצד לצד, הרגשתי שאם היא הולכת להגיד משהו לטובתו שאני פשוט מתפוצצת עליה. "אני לא יודע, את היית כל-כך מרוצה מזה שאני עובד בהייטק, לא רציתי להרוס לך. " "להרוס לי ? אתה יודע שאני פאקין הלכתי עם הדבר הזה שאתה מחזיק עכשיו בידיים וכל-כך מבסוט ממנו עד למשרדים שלהם כדי להפתיע אותך איתה?!" הכרתי את הפרצוף הזה של חנן, ואזהרתי אותו "נשבעת לך חנן, אם אתה מתחיל לצחוק אנחנו עכשיו הולכים לרבנות." הוא כמעט ולא הצליח לעצור את עצמו. " רק שתדע שאם אני משלמת לך לפי שעה, אז כל הוויכוח הזה לא נחשב לחלק מהזמן." אימא שלי אמרה לבעלי היקר, לא ידעתי את מי אני רוצה לחנוק יותר. "אימא, את ידעת על כל זה ?" " לפני חודש, חברה מאוד טובה המליצה לי עליו, ורק שתדעי שהיא יקית עוד יותר גדולה ממני אז אם הוא קיבל המלצה ממנה, תדעי שבעלך אינסטלטור מצוין." הייתי המומה, חנן שחרר את גוז'בובו והיא רצה אליי. הרמתי אותה "היא מסריחה עכשיו בגללך." אמרתי לו. הוא התקרב אליי, ואמרתי לו להתרחק ואז ראיתי על הפנים שלו שהוא מריח משהו "יכול להיות שהיא השתינה בבית ? אני מריח ריח של.. " "המתנה שלך ליום הולדת השתינה עליי בזמן שחיכינו לך בבניין ה"הייטק" שלך." "אולי תלך ותתקן לי את הסתימה בבקשה ?" אמא שלי ביקשה ממנו שוב, הוא הסתכל עליי וחיכה שאני אגיד משהו "נו תלך תתקן לה את הסתימה המזויינת הזאת כבר " חנן קראוס האינסטלטור של המחר" . " הקראתי את מה שהיה כתוב לו על החולצה הירוקה שלו בצהוב זוהר. אחריי חצי שעה הוא סיים את העבודה. "גבר צריך לפרנס, לא משנה איך אושרתי." אימא שלי אמרה לי בזמן שהוא עבד על הסתימה "בסדר אימא, "גבר צריך לפרנס" מה אנחנו בשנות ה50? אני גם מפרנסת זה לא העניין בכלל וחוץ מזה את יודעת מה ? אני לא צריכה עכשיו את ההטפות האלו שלך..." לפני שסיימתי להוציא את העצבים על אימא שלי חנן יצא מהשירותים עם הכובע הפוך, וראיתי אותו מחייך את החיוך הענק והממיס הזה שלו "זהו אין סתימה יותר מירי." הוא אמר בסיפוק לאימא שלי, רציתי כל-כך להמשיך לכעוס עליו אבל פשוט לא הצלחתי. "גוז'בובו בואי " הוא קרא למתנת היום הולדת שלו והיא רצה אליו בשמחה. "תגידי אושי, יש מצב שנחליף לה שם? " הוא שאל אותי כאילו כלום לא קרה "איך אתה רוצה לקרוא לה ?" שאלתי אותו "חשבתי אולי על אממ... "פומפי" ?" בעלי היקר מכל הציע, לא יכולתי להתכחש, זה היה השם המושלם.
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה-
לפני 9 שנים ו-6 חודשים ממש אהבתי1 ליליה ברונצקי
-
לפני 9 שנים ו-6 חודשים תודה על התגובה ועל כך שהקדשת זמן לקריאה:) Tuval (ל"ת)
-
-
