פורומים » סיפור שכתבתי
כתבת סיפור למגירה? זה הזמן לשתף את קהילת הקוראים הישראלית ולקבל חוות דעת.
כתיבת הודעה חדשה בפורום סיפור שכתבתי
» נצפה 794 פעמים מאז תחילת הספירה.
-
לפני 9 שנים ו-8 חודשים לא יפלו בשבילי אקו
כשהייתי קטנה החזקתי את ידה של אמי והסתכלתי על כוכבים נופלים שבכלל לא היו קיימים.
הם הגיעו מהבטחות ועיניים נוצצות, רגליים רועדות וכפות ידיים מושטות. הריסים שעל עפעפיי, מסודרים זה אחר זה באי-סדר מוחלט, נופלים כמו נוצות מתוך כרית חצי מפורקת ומלוכלכת עד שלא ניתן לנקותה. ואולי היינו קצת נואשות, ואולי זאת הייתה רק אני. ואולי אני אסתכל על זה שנים אחרי זה והיא בכלל לא תזכור. אבל באותו הרגע זה הרגיש כה מוחשי, רגליי על הקרקע וידי חמימה. רציתי שזה יהיה מיוחד. למדתי להפסיק לראות אורות כאלו מלפניי.
וגם כך השמיים היו ריקים מכוכבים.
החזקתי את ידה של אמי וחיפשתי אותם. וכשלא ראיתי אותם, שכנעתי את עצמי שכולם נופלים מהשמיים לכבודי.
שאלתי את אמי אם היא אי פעם ראתה כוכב נופל. אני תוהה אם היא שיקרה. אני תוהה אם היא ידעה שהיא שיקרה.
שאלתי את אמי מה היא הייתה רוצה לבקש.
"בפעם הראשונה רציתי לבקש את אהבתו של אחר. אבל במקום זה למדתי לאהוב בעצמי, והקשיבי לי- זה הרבה יותר טוב."
אמי הייתה האישה היפה ביותר בעולם.
"עכשיו? עכשיו אני רוצה את אביך בחזרה."
פעם חשבתי שכולם ידעו שהיא האישה הכי יפה בעולם כולו.
כעת אני מבקשת שכל מי שרואה אותה ידע זאת.
אלוהי, תגרום להם לדעת. הו אלוהי.
"אלוהי," והריס בכף ידי עדיין לא נראה בעיני חסר תועלת. כמו נוצות מלוכלכות. שילכו לעזאזל. "בפעם הבאה שאירדם אני אישן עד שלא אוכל עוד. אני אישן עד שלא אתעורר."
הוא נפל בשבילי, אבל משאלתי לא צריכה להיות בשבילי. נכון? הרי אני יודעת ששום דבר לא שלי.
אלוהי, חשבתי, החזר את אבי אל אמי. הו אלוהי, החזר אותו לאחיותיי. החזר אותי אליו.
"אלוהי," הו אלוהי. "סלח לי על שאני אנוכית."
הכוכבים לא נפלו בשבילי.
הם צוחקים עליי. הם לא יפלו בשבילי. איזו מחשבה.
הם יצנחו על דמעות יפות יותר.
תהרוג אותם. אסרת עליי, אז בבקשה עשה זאת בשבילי. הפל אותם, עד שיכאב.
ואני שומעת את צחוקם מהדהד שוב בכפות ידיי.
ואם לא תעשה זאת אני אעלה לשם ואתלוש אותם כולם, אני אתלוש אותם. אני אזרוק אותם לאן שאיש לא ימצא,
ואז אני אפול אחריהם.
אני מבקשת,
הו אלוהי, תגרום לזה להפסיק.
כמה זמן לקח לי להבין?
אני מקווה שאני מבינה, כי אם אני לא מבינה, אז מה הטעם בכל זה?
ואולי הם כוכבים. ואולי ביקשתי מהם ליפול בשבילי כל הזמן הזה. ומי יאשים אותם על כך שהבעירו את האדמה לרגליי.
הרי נתתי להם את גפרורים. הרי הצתי את הלהבה בבהונותיי כשהם סירבו ונסו על נפשם.
כמה זמן לקח לי להבין.
הו אלוהי, אני לא רוצה שתגרום לזה להפסיק.
בבקשה, תגרום לזה להתחיל במקום.
אני לא כוכב.
זה אף פעם לא נראה לי כדבר מוזר. אף פעם לא הייתי אמורה להיות כוכב או ריס או אפילו אדמה בוערת ועור שרוף.
אבל עכשיו אני שואלת. למה נולדתי עפר ואפר?
למה הם נולדו כוכבים?
ואין לי שום משאלות לבקש, והמילים נשפכות החוצה בכל מקרה. מנטרה נושנה חוזרת במוחי. ואני מדמיינת אותו מחזיק בכל כוכביו ומקשיב לי היטב.
"מה?" הוא שואל. "מה, ילדתי? מה את מבקשת?"
ולפעמים אני מדמיינת שהוא אף פעם לא באמת רצה להקשיב.
הו אלוהי, בבקשה, בבקשה, בבקשה, בבקשה, בבקשה, בבקשה, בבקשה, בבקשה, בבקשה, בבקשה, בבקשה, בבקשה, בבקשה, בבקשה, בבקשה, בבקשה, בבקשה, בבקשה, בבקשה, בבקשה, בבקשה, בבקשה, בבקשה, בבקשה, בבקשה, בבקשה, בבקשה, בבקשה, בבקשה, בבקשה, בבקשה, בבקשה, בבקשה, בבקשה, בבקשה, בבקשה, ב
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה-
לפני 9 שנים ו-8 חודשים נופ Ortash
קשה לי לקמפל את זה עכשיו במלוא העוצמה של זה - אבל גם על אוטובוס מסריח עם זייניקים מצווחים זה מדהים. אכן וואו.
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה-
לפני 9 שנים ו-8 חודשים וואו, תודה O: אקו
-
-
לפני 9 שנים ו-8 חודשים הו מיי גאד no fear
-
לפני 9 שנים ו-8 חודשים תודהXD אקו
-
-
