פורומים » סיפור שכתבתי
כתבת סיפור למגירה? זה הזמן לשתף את קהילת הקוראים הישראלית ולקבל חוות דעת.
כתיבת הודעה חדשה בפורום סיפור שכתבתי
» נצפה 959 פעמים מאז תחילת הספירה.
-
לפני 9 שנים ו-8 חודשים אווה- פרק 2 אור
הפעם מתמקד בדמות אחרת. והפתעתם אותי :) אנשים באמת הגיבו D:
נלה זורקת לתוך הסל סט מחברות ספירלה צבעוניות.
אבא שלה והיא תמיד קונים את הציוד לבית הספר ברגע האחרון.
חנות הציוד כאן קטנה וקלה להתמצאות לעומת חנויות הציוד בלונדון.
נלה שונאת את לונדון. שונאת את האנשים ואת בית הספר ואפילו את הארי פוטר.
לעומת לונדון, גרנישט היא גן עדן- הן מבחינת הנופים והן מבחינת מזג האוויר. אמנם הדירה החדשה שלהם יחסית קטנה, אבל היא אוהבת אותה. יש בה משהו חמים.
עכשיו רק נשאר לבחון את הילדים.
היא מתרגשת. בלונדון לא היו לה הרבה חברים, ועם כמה שקשה לה להודות בזה- היא הייתה הקורבן לבריונים. הילדה עם המשקפיים ועם הכרס ועם החולצות הגדולות ועם השיער העווה והקוצני.
נלה מביטה בדלת השקופה שמוצבת בכניסה לחנות. הגשם, לצערה, הפסיק לרדת. היא אוהבת גשם- את המדרכה הרטובה והמטריות והמעילים וכובעי הצמר והכפפות.
אבל היא גם אוהבת את מה שבא מיד אחרי הגשם- שקרן השמש מפציעה בין העננים, אך עדיין אפרורי, והעשב הופך לזהוב, ועשן הערובות מתפזר אל השמים המעוננים, והכביש בוהק ורטוב והמכוניות מדליקות את הפנסים ונוסעות בצמיגים מונעי החלקה ובתוך המכונית פועל החימום והכל טוב, טוב יותר מכל דבר.
"נלה," אבא שלה אומר לה, לוקח את סל הציוד מידיה.
היא מנתקת את מבטה מהחלון, ומצטרפת אל אביה לקופה.
המוכר הזעפן לוקח את המחברות בחוסר סבלנות ומעביר אותן מתחת לסורק הברקודים כמה פעמים, עד שנשמע צפצוף והוא לוקח את קופסת העפרונות.
נלה חוזרת להביט דרך החלון. ציפורים לבנות נוחתות על גג הרעפים של חנות הבגדים ממול, השמש הזהובה מאירה את צדדיהן.
אבא שלה פותח את דלת החנות, והקור שבחוץ מכה בה. היא שואפת את האוויר הצלול ורוכסת את הסוודר.
הם צועדים לכיוון המכונית- מאזדה שחורה על הילוכים. הם בדיוק החליפו לה את הצמיגים לצמיגים מונעי החלקה.
נלה מתיישבת על המושב השחור ומחכה שאבא שלה ידליק את המכונית. הוא פותח את הדלת ומתיישב מול ההגה, שולף את המפתח מכיסו ומסובב את המפתח. המכונית רועדת ונכבית. אביה מנסה שוב, אך היא עושה את אותו הדבר.
"נו, קדימה..." הוא ממלמל, מסובב שוב את המפתח. המכונית מסרבת להידלק.
"לקרוא למישהו?" שואלת נלה. המכונית חדשה- אין סיבה שלא תדלק.
"לא, חכי רגע." הוא מסובב עוד פעם, והמכונית מתניעה.
אביה מחייך בשביעות רצון ומדליק את הווישרים. טיפות המים שהצטברו על השמשה נעלמות, והוא שוב מכבה אותם.
הם מתחילים לנסוע. נלה מביטה מבעד לחלון על היערות ועל הגבעות הירוקות, שהרוח מנערת את גבעולי הדשא שעליהן והעשב רוקד, ונלה נרדמת, ראשה שעון על החלון הקר.
***
היא מתעוררת במיטתה. אבא שלה בטח העביר אותה כשהיא ישנה. היא מביטה דרך החלון. צהריים. שוב יורד גשם.
היא יורדת במדרגות.
אביה צופה בשידורים חוזרים במשחק פוטבול. הוא נראה ישנוני ונלה לא מפריעה לו.
היא נועלת נעליים, לוקחת מטרייה ויוצאת החוצה. היא חוצה את הרחוב, צועדת במכוון בתוך השלוליות שעל הכביש. האוזניים שלה קפואות, והיא מרימה את כובע הקפוצ'ון לראשה.
באופק היא רואה נער שנראה בגילה אוחז בידה של ילדה קטנה ובלונדינית.
אין להם מטרייה. נלה רוצה להציע להם את המטרייה שלה, כי היא לא יודעת איפה הם גרים- יכול להיות שיש להם עוד קילומטרים ללא מטרייה עד שהם יגיעו אל ביתם, אבל היא בכל מקרה רחוקה מידי, ואין לה כוונה להתחיל לרוץ אחריהם. היא מביטה בהם נכנסים לבית השלישי ברחוב- אז כנראה שהם לא צריכים ללכת בגשם קילומטרים ללא מטרייה.
היא חוזרת הביתה. היא אוהבת את הריח של הבתים- ריח העץ המתקתק והאח הבוערת.
היא לוקחת תפוח אדום מהמקרר , ונוגסת בו. הוא מקפיא את שיניה.
היא הולכת שוב לסלון . אביה ישן. היא לוקחת את שלט הטלוויזיה שנח על ברכיו, ומשתדלת לא להעירו. היא מצליחה. היא מדליקה את הטלוויזיה, ורואה בובספוג. היא לא ראתה אף פרק מהסדרה מאז שעזבה את לונדון.
היא רואה את הפרק שבובספוג משיג צעצוע של איש הים ונער הפלא ולא מפסיק לשחק בו, ותוך כדי כך מזניח את גרי, חילזון המחמד שלו. גרי מחליט שמספיק לו, הוא לא מוכן לקבל יחס כזה, או בעצם, לא לקבל יחס בכלל, אורז את הבגדים ובורח. בובספוג ופטריק הולכים לחפש אותו, אבל לא מוצאים, וכמובן שבסוף הכל מסתדר.
אבל נלה לא בטוחה שאמא שלה תחזור אי פעם. יום אחד היא פשוט עזבה. לא כי אבא של נלה לא התייחס אליה יפה, בכלל לא. היא פשוט החלה לשנוא את החיים, אמרה שהיא עוזבת, אולי תחזור בקרוב, אמרה לנלה ולאבא שישמרו על קשר טלפוני ונעלמה.
נלה התקשרה אליה במשך חודשיים רצופים כל-יום, ואמה לא ענתה על אף אחד מהצלצולים.
אביה אמר לנלה שאמא בטח איבדה את הפלאפון, אבל נלה לא האמינה לו. כל מה שהיא יודעת הוא שאמה ניתקה איתה את הקשר, ניתקה ואין לה שום רצון ליצור אחד חדש.
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה-
לפני 9 שנים ו-6 חודשים מאוד אהבתי! girl
אני גם אהבתי את החיבור שלך מהפרק של בובספוג לאמה שניתקה את הקשר איתה.
מצפה להמשך!
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה -
לפני 9 שנים ו-8 חודשים נהדר Goldilocks
אתה כותב מדהים.
מצא חן בעיני שהפרק של בובספוג מתקשר לחיים של נלה.
ועוד משהו: איך אפשר לשנוא את הארי פוטר?!
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה-
לפני 9 שנים ו-8 חודשים תודה רבה:) אור
-
-
